וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֙סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃

ולשרה אמר. אֲבִימֶלֶךְ לִכְבוֹדָהּ כְּדֵי לְפַיְּסָהּ, הִנֵּה עָשִׂיתִי לָךְ כָּבוֹד זֶה, נָתַתִּי מָמוֹן לְאָחִיךְ שֶׁאָמַרְתְּ עָלָיו אָחִי הוּא, הִנֵּה הַמָּמוֹן וְהַכָּבוֹד הַזֶּה לך כסות עינים:

לכל אשר אתך. יְכַסּוּ עֵינֵיהֶם שֶׁלֹּא יְקִלּוּךְ, שֶׁאִלּוּ הֲשִׁיבוֹתִיךְ רֵיקָנִית, יֵשׁ לָהֶם לוֹמַר לְאַחַר שֶׁנִּתְעַלַּל בָּהּ הֶחֱזִירָהּ; עַכְשָׁו שֶׁהֻצְרַכְתִּי לְבַזְבֵּז מָמוֹן וּלְפַיְּסֵךְ, יוֹדְעִים יִהְיוּ שֶׁעַל כָּרְחִי הֲשִׁיבוֹתִיךְ וְעַל יְדֵי נֵס:

ואת כל. וְעִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם:

ונכחת. יְהִי לָךְ פִּתְחוֹן פֶּה לְהִתְוַכֵּחַ וּלְהַרְאוֹת דְבָרִים נִכָּרִים הַלָּלוּ; וּלְשׁוֹן הוֹכָחָה בְּכָל מָקוֹם בֵּרוּר דְּבָרִים ובלע"ז אשפרו"ביר, וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם בְּפָנִים אֲחֵרִים, וּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא כָּךְ הוּא נוֹפֵל עַל הַתַּרְגּוּם, הִנֵּה לָךְ כְּסוּת שֶׁל כָּבוֹד עַל הָעֵינַיִם שֶׁלִּי שֶׁשָּׁלְטוּ בָּךְ וּבְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ, וְעַל כֵּן תִּרְגְּמוֹ וַחֲזֵית יָתִיךְ וְיַת כָּל דְּעִמָּךְ. וְיֵשׁ מִ"אַ אֲבָל יִשּׁוּב לְשׁוֹן הַמִּקְרָא פֵּרַשְׁתִּי:

וּלְשָׂרָה אֲמַר הָא יְהָבִית אֶלֶף סַלְעִין דִּכְסַף לְאָחִיךְ הָא הוּא לִיךְ כְּסוּת דִּיקָר עַיְנִין חֳלַף דִּשְׁלָחִית וּדְּבַרְתִּיךְ וַחֲזֵית יָתִיךְ וְיָת כָּל דְּעִמָּךְ וְעַל כָּל מָה דַּאֲמָרַת אִתּוֹכָחַת

הנה הוא לך כסות עינים. י"א כי הוא רמז אל כהות עיני בנה, וזה דרך דרש והישר בעיני שיהיה כסות עינים מושך עצמו ואחר עמו כמו "אל בקצפך תוכיחני" (תהלים לח ב), ורבים אחרים, והנה הוא לך כמו מכסה עינים בעבור אברהם שהוא בעלך והטעם שלא ישא איש את עיניו אליך גם הוא כסות עינים לכל אשר אתך מהשפחות שהם נשי עבדיו ויהיה וי"ו ונוכחת בפ"א רפה בלשון ישמעאל ובמקרא אלפים כמוהו, כמו "ביום השלישי וישא אברהם את עיניו" (בראשית כב ד) וטעם ונוכחת דברי משה שלא אמרה עוד שרה על אברהם אחי הוא, והנה פי' ואת כל, ועם כל זה נתוכחה שרה, וי"א כי הנה הוא לך על הכסף לקנות מלבוש, ומלת נתתי מושכת עצמה ואחרת עמה, וכן הוא, הנה נתתי אלף כסף לאחיך לקנות לך בו מכסה כמו כסות שיהיה תאוה לעינים ונתתי לכל אשר אתך, ואת כל אשר נתתי לאברהם צאן ובקר ועבדים ושפחות, ויותר נכון להיות פי' כאשר אמרתי כי אברהם הוא כסות עינים לך ולעבדים אשר אתך שהיו לך, גם אשר נתתים גם אני:

ואת כל. ועם כל בני אדם הוא לך כסות עינים

ונוכחת דברי משה ויעמוד טעם הוי"ו במקומו והגאון אמר שהוא מן נוכח ואין דבריו נכוחים:

הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הָיוּ הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהָעֲבָדִים שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁוִים אֶלֶף כֶּסֶף, וְאָמַר לְשָׂרָה הִנֵּה נָתַתִּי מָמוֹן רַב לְאָחִיךָ, הִנֵּה הַכֶּסֶף לָךְ כְּסוּת עֵינֵי כָּל הַמַּבִּיטִים בְּיָפְיֵךְ, כִּי אֶת עֵינֵיהֶם וְאֶת רָאשֵׁיהֶם הַחוֹזִים יְכַסּוּ מֵהַבִּיט בָּךְ וּמֵהַבִּיט בְּכָל אֲשֶׁר אִתָּךְ, אֲפִילּוּ בְּנַעֲרוֹתַיִךְ וְשִׁפְחוֹתַיִךְ, וְהִנֵּה לְטוֹבָתְךָ נִתְפַּשְׂתְּ בְּבֵיתִי, כִּי יִירְאוּ מִמֵּךְ וִיכַסּוּ עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת בָּךְ, בְּאָמְרָם הַמֶּלֶךְ פָּדָה נַפְשׁוֹ עַל שָׁלְחוֹ יָד בְּאֵשֶׁת הַנָּבִיא. וְהִגִּיד הַכָּתוּב שֶׁפִּיֵּס אֶת אַבְרָהָם בְּמָמוֹן וְאֶת שָׁרָה בִּדְבָרִים, שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בְּאֶחָד מֵהֶם, וְאָמַר כִּי שָׂרָה לֹא נִתְפַּיְּסָה לוֹ אֲבָל עִם כָּל זֶה הָיְתָה מִתְוַכַּחַת עִמּוֹ בִּטְעָנוֹת לֵאמֹר שֶׁלֹּא תִּמְחֹל לוֹ, וּבְשִׁבְחָהּ דִּבֵּר הַכָּתוּב, וְאַבְרָהָם נִתְפַּיֵּס וַיִּתְפַּלֵּל עָלָיו, וְהוּא כִּלְשׁוֹן "וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח" (מיכה ו ב) "אַךְ דְּרָכַי אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ" (איוב יג טו) "שָׁם יָשָׁר נוֹכָח עִמּוֹ" (שם כג ז). וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "אֶלֶף כֶּסֶף" אַלְפֵי כֶּסֶף, מָמוֹן רַב כְּיַד הַמֶּלֶךְ. וְכֵן "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף" (ישעיהו ס כב), לְעַם רַב. וְכֵן "הָשִׁיבוּ נָא לָהֶם כְּהַיּוֹם שְׂדֹתֵיהֶם כַּרְמֵיהֶם זֵיתֵיהֶם וּבָתֵּיהֶם וּמְאַת הַכֶּסֶף וְהַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר אֲשֶׁר אַתֶּם נֹשִׁים בָּהֶם" (נחמיה ה יא), מֵאוֹת רַבּוֹת, מָמוֹן גָּדוֹל:

ולשרה אמר - דברי פיוסים ותנחומים הנה לקחתי אותך בתחילה לא באונס ולא בכוח אלא כמנהג נשואין, שהרי נתתי מהר ומתן אלף כסף לאחיך, בשביל שהייתי סבור שהיה אחיך כמו שאמרת לי ולא זהו מתן של צאן ובקר שנתן אבימלך לאברהם לבסוף, אלא קודם שהביאה אל ביתו שאפילו פרעה שנענש יותר כתיב בו: ולאברם היטיב בעבורה קודם נישואין וכל שכן אבימלך.

נתתי אלף כסף - מתחלה, כדכתיב בפרעה, וכדכתיב: הרבו עלי מאד מהר ומתן. וכדכתיב: ומגדנות נתן לאחיה ולאמה.

הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל - אלף כסף שנתתי לאחיך בתחילה כבוד גדול הוא לך, וכסות עיניהם של כל בני ביתך אשר אתך וגם לכל העולם, שלא יסתכלו בך לגנאי לומר: אשה זו מנהג הפקר נהג בה אבימלך, כי הכל ידעו כי דרך כבוד לקחה ובעל כורחו החזירה.

כסות עינים - שלא יראו בך לגנאי, כדכתיב: וכסה את עין הארץ. ולא יוכל לראות את הארץ. וכשמסתכלים באדם לבזותו כתב: לראוה בך. עיני תראינה בה. ותחז בציון עינינו.

ונוכחת - מפורסם ומתווכח יפה, כי דרך כבוד נהגתי בך ואל תשימי ללבך רק טוב. זהו עיקר לפי פשוטו, כי לכבוד של שרה אמר אבימלך כל זה ולא לקנתר ולהוכיחה.

הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ. לְמֹהַר כְּמִנְהַג לוֹקֵחַ בַּת אִישׁ אוֹ אֲחוֹתוֹ לְאִשָּׁה.

הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם. מַלְבּוּשׁ שֶׁל כַּמָּה גְּוָנִים שֶׁהָיוּ לוֹבְשׁוֹת הַנָּשִׁים לְכָבוֹד, כִּי אָמְנָם הַמֹּהַר שֶׁנָּתַתִּי מוֹרֶה עַל כְּבוֹדֵךְ, שֶׁלֹּא לְקַחְתִּיךְ לְזוֹנָה וְלֹא לְפִילֶגֶשׁ, אֲבָל לְקַחְתִּיךְ לְאִשָּׁה, וְלֹא עֲזַבְתִּיךְ כָּל כָּךְ מְהֵרָה לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָךְ וְהֻצְרַכְתִּי לְהַחֲזִירֵךְ.

לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ. לְעֵינֵי כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ וּבְנֵי בֵיתֵךְ:

וְאֵת כֹּל וְנוֹכָחַת. וּבְעֵינֵי כָּל שׁוֹמֵעַ וּבְעֵינֵי כֹּל נוֹכַחַת, שֶׁתְּבַקֵּשׁ אוּלַי לִגְנוּתֵךְ כְּמִנְהַג הַנָּשִׁים הַמּוֹכִיחוֹת וּמְגַנּוֹת זוֹ אֶת זוֹ בְּמִילֵי דְּעֶרְוָה.

הנה נתתי אלף כסף לאחיך לאותו שאמרת אחי הוא שכן היה דרכם לתת לקרובי הכלה כמו שמצינו באליעזר.

הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ענוה היא זו ואין לאומרה אלא לעם אשר אתך שהרי הם יודעים שהוא אישך ולא יכשלו בך.

ואת כל ועם כל אחרים תהיי מוכחת שלא לומר עוד כך שלא יכשלו בך שאני דמיתי כך. וי״‎ו דונכחת יתירה וכמו כן יש הרבה וכתרגום ירושלמי הא יהבית אלף סלעין דכסף לאחיך הא כספא ההוא יהבית לך מתנה חלף על דאיתכסית מן עינוהי דאברהם בעליך לית חד סמן כל דהוה הוה לי לית אנא כמיסת דאיתווכחון מיליא דידע אברהם צדיקא דלא חכימית יתך. ד״‎א הנה נתתי אם נתתי אלף כסף ולא דבר אחר לאותו שאת אומרת אחי הוא, הנה הוא לך דבר זה כסות עינים דבר הסמוי ונכסה מן העין שיכולת להסתירו ואת תתבישי בדבר שיאמרו נתן ממון לבעלה בצינעא כדי לפייסו אחר שעשה כל רצונו ממנה, אבל עכשיו שנתתי לו צאן ובקר דבר הידוע והנגלות לעינים ואת כל ונכחת תתווכחי עמם לומר ידים מוכיחות שלא קרבתי אליך מאחר שנתתי לו כזאת, והשיבותיך לו בעל כרחי. ד״‎א הנה אברהם אחיך הוא לך כסות עינים מעלים ומכסה מעיני כל חי שאת אשתו ולכל אשר אתך הוא מצוה לעשות כך ואת כל ונוכחת וגם לכל העולם היית מתווכחת לומר אחי הוא וא״‎כ לא פשעתי כל כך.