בְּרֵאשִׁית ב׳ · ט׳

ויצמח. לְעִנְיַן הַגַּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר:

בתוך הגן. בָּאֶמְצַע:

וְאַצְמַח יְיָ אֱלֹהִים מִן אַרְעָא כָּל אִילַן דִּמְרַגֵּג לְמֶחֱזֵי וְטַב לְמֵיכַל וְאִילַן חַיָּא בִּמְצִיעוּת גִּינְתָא וְאִילַן דְּאָכְלִין פֵּירוֹהִי חַכִּימִין בֵּין טַב לְבִישׁ

ויצמח, ובעת שהצמיח כל עץ מהאדמה כן צמח בגן, ועוד בתוכו שנים עצים:

ועץ הדעת, לפי דעתי צריך להוסיף דעת להיות כן ועץ הדעת דעת טוב ורע, כי איך יהיה סמוך, והוא נודע בתחלה, וכן הארון הברית (יהושע ג יד) "והנבואה עודד הנביא" (דה"ב טו ח) ורבים כאלה:

וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְלֹא אָמַר בַּגָּן, וְעוֹד שֶׁאָמַר (בראשית ג':ג') "וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ", שֶׁלֹּא הִזְכִּירוֹ וְלֹא הוֹדִיעוֹ בְּשֵׁם אַחֵר, נֹאמַר לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁהוּא מָקוֹם יָדוּעַ בַּגַּן שֶׁהוּא בַּתָּוֶךְ, וּלְכָךְ תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ב':ט') "בִּמְצִיעוּת גִּנְּתָא". וְהִנֵּה לִדְבָרָיו עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַּעַת שְׁנֵיהֶם הָיוּ בָּאֶמְצַע, וְאִם כֵּן נֹאמַר שֶׁהוּא כְּאִלּוּ תֵּעָשֶׂה בְּאֶמְצַע הַגַּן עֲרוּגָה אַחַת סוּגָה, וּבָהּ שְׁנֵי הָאִילָנוֹת הָאֵלֶּה וְיִהְיֶה הָאֶמְצַע הַזֶּה אֶמְצַע רָחָב, כִּי אֶמְצַע הַדַּק כְּבָר אָמְרוּ שֶׁאֵין יוֹדֵעַ בּוֹ אֲמִתַּת הַנְּקֻדָּה בִּלְתִּי הַשֵּׁם לְבַדּוֹ. וְעֵץ הַחַיִּים אִילָן פִּרְיוֹ נוֹתֵן בְּאוֹכְלָיו חַיִּים אֲרֻכִּים, "וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" - אָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים כִּי הָיָה פִּרְיוֹ מוֹלִיד תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְלָכֵן כִּסּוּ מַעֲרֻמֵּיהֶם אַחֲרֵי אָכְלָם מִמֶּנּוּ, וְהֵבִיאוּ לוֹ דּוֹמֶה בְּלָשׁוֹן זֶה מַאֲמַר בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי, "הַאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע" (שמואל ב יט לו), כִּי בָּטְלָה מִמֶּנּוּ הַתַּאֲוָה הַהִיא. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן אֶצְלִי, בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (בראשית ג':ה'), וְאִם תֹּאמַר כִּחֵשׁ לָהּ, הִנֵּה "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ג':כ"ב), וּכְבָר אָמְרוּ (פירקא דרבינו הקדוש בבא דשלשה טז) שְׁלֹשָׁה אָמְרוּ אֱמֶת וְאָבְדוּ מִן הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן נָחָשׁ וּמְרַגְּלִים וְדוֹאֵג הָאֲדוֹמִי הַבְּאֵרֹתִי. וְהַיָּפֶה בְּעֵינַי כִּי הָאָדָם הָיָה עוֹשֶׂה בְּטִבְעוֹ מָה שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת כְּפִי הַתּוֹלֶדֶת, כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, פּוֹעֲלֵי אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתָם אֱמֶת וְלֹא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם, וְאֵין לָהֶם בְּמַעֲשֵׂיהֶם אַהֲבָה אוֹ שִׂנְאָה, וּפְרִי הָאִילָן הַזֶּה הָיָה מוֹלִיד הָרָצוֹן וְהַחֵפֶץ, שֶׁיִּבְחֲרוּ אוֹכְלָיו בְּדָבָר אוֹ בְּהֶפְכּוֹ, לְטוֹב אוֹ לְרַע, וְלָכֵן נִקְרָא "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע", כִּי הַ"דַּעַת" יֵאָמֵר בִּלְשׁוֹנֵנוּ עַל הָרָצוֹן, כִּלְשׁוֹנָם (פסחים ו) לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁדַּעְתּוֹ לַחֲזֹר, וְשֶׁדַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ, וּבִלְשׁוֹן הַכָּתוּב (תהלים קמד ג) "מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ", תַּחְפֹּץ וְתִרְצֶה בּוֹ, "יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם" (שמות לג יב), בְּחַרְתִּיךָ מִכָּל הָאָדָם, וְכֵן מַאֲמַר בַּרְזִלַּי "הַאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע", שֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ כֹּחַ הָרַעֲיוֹן, לֹא הָיָה בּוֹחֵר בְּדָבָר וְלֹא קָץ בּוֹ, וְהָיָה אוֹכֵל מִבְּלִי שֶׁיִּטְעַם וְשׁוֹמֵעַ מִבְּלִי שֶׁיִּתְעַנֵּג בַּשִּׁיר. וְהִנֵּה בָּעֵת הַזֹּאת לֹא הָיָה בֵּין אָדָם וְאִשְׁתּוֹ הַמִּשְׁגָּל לְתַאֲוָה, אֲבָל בְּעֵת הַהוֹלָדָה יִתְחַבְּרוּ וְיוֹלִידוּ, וְלָכֵן הָיוּ הָאֵיבָרִים כֻּלָּם בְּעֵינֵיהֶם כַּפָּנִים וְהַיָּדַיִם וְלֹא יִתְבּוֹשְׁשׁוּ בָּהֶם. וְהִנֵּה אַחֲרֵי אָכְלוֹ מִן הָעֵץ הָיְתָה בְּיָדוֹ הַבְּחִירָה, וּבִרְצוֹנוֹ לְהָרַע אוֹ לְהֵטִיב בֵּין לוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים, וְזוֹ מִדָּה אֱלֹהִית מִצַּד אֶחָד וְרָעָה לָאָדָם בִּהְיוֹת לוֹ בָּהּ יֵצֶר וְתַאֲוָה. וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לָעִנְיָן הַזֶּה כְּשֶׁאָמַר "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קהלת ז כט), הַיֹּשֶׁר שֶׁיֶּאֱחֹז דֶּרֶךְ אַחַת יְשָׁרָה, וְהַבַּקָּשָׁה בְּחִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים שֶׁיְּבַקֵּשׁ לוֹ מַעֲשִׂים מִשְׁתַּנִּים בִּבְחִירָה מִמֶּנּוּ. וְכַאֲשֶׁר צִוָּהוּ הקב"ה עַל הָעֵץ שֶׁלֹּא יֹאכַל מִמֶּנּוּ לֹא הוֹדִיעוֹ כִּי בוֹ הַמִּדָּה הַזֹּאת, רַק אָמַר לוֹ סְתָם "וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן", כְּלוֹמַר הַיָּדוּעַ בְּאֶמְצָעוּתוֹ, לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, וְהוּא מַאֲמַר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ, וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב':י"ז) הִזְכִּירוֹ הַכָּתוּב אֵלֵינוּ בִּשְׁמוֹ:

וַיַּצְמַח. מְזוֹנוֹתָיו שֶׁלֹּא בְּצַעַר:

נֶחְמָד לְמַרְאֶה. מְשַׂמֵּחַ וּמַרְחִיב הַלֵּב לַהֲכִינוֹ לְקַבָּלַת הַשֶּׁפַע הַשִּׂכְלִי, כְּאָמְרוֹ "וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'" (מלכים ב ג:טו).

עֵץ הַדַּעַת. מַשִּׂיא לָתֵת לֵב אֶל הַטּוֹב וְהָרָע, וּמִזֶּה "וְהָאָדָם יָדַע" (בראשית ד:א) - נָתַן לֵב עָלֶיהָ, וּמִזֶּה נִקְרָא הַקָּרוֹב מוֹדָע, כְּאָמְרוֹ "מוֹדַע לְאִישָׁהּ" (רות ב:א), שֶׁדַּרְכּוֹ לָתֵת לֵב לְצָרְכֵי קְרוֹבוֹ, כְּאָמְרוֹ "וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד" (משלי יז:יז).

טוֹב וָרָע. לִבְחוֹר הֶעָרֵב אַף עַל פִּי שֶׁיַּזִּיק, וְלִמְאוֹס הַבִּלְתִּי עָרֵב אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹעִיל.

[ויצמח - כבר הצמיח]

[ועץ החיים בתוך הגן - באמצעיתו].

ועץ הדעת טוב ורע כתרגומו והעץ שהאוכלו יודע טוב ורע.

וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן. תַּרְגּוּמוֹ: ״וְאִילָן חַיַיָּא בִּמְצִיעוּת גִּנְּתָא וְאִילָן דְּאָכְלִין פֵּרוֹהִי חָכְמִין בֵּין טָב לְבִישׁ״. רָצָה לְתָרֵץ בָּזֶה לָמָּה לֹא הִזְהִירוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם עַל שְׁנֵיהֶם יַחַד שֶׁלֹּא יֹאכַל מֵעֵץ הַדַּעַת וּמֵעֵץ הַחַיִּים, אֶלָּא לְפִי שֶׁעֵץ הַחַיִּים מִטִּבְעוֹ שֶׁהָאוֹכֵל מִן הָעֵץ עַצְמוֹ חַי לְעוֹלָם, כִּי לֹא הָיָה לוֹ פְּרִי כְּלָל וְטַעַם הָעֵץ הָיָה כְּטַעַם פְּרִי. אֲבָל עֵץ הַדַּעַת הָיָה לוֹ פְּרִי נֶחְמָד לְמַרְאֶה, כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ לֵידַע בֵּין טוֹב לְרַע יוֹתֵר מֵהַצּוֹרֶךְ. לְפִיכָךְ קוֹדֶם שֶׁאָכַל מִן עֵץ הַדַּעַת לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַזְהִירוֹ עַל עֵץ הַחַיִּים כִּי לֹא הָיָה נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְלֹא הָיָה בּוֹ עֲדַיִן דַּעַת לְהַבְחִין תּוֹעֶלֶת אֲכִילַת הָעֵץ הַהוּא, כִּי עֵץ בְּעָלְמָא הוּא, וּסְתָם בְּהֵמָה אֵינָהּ אוֹכֶלֶת עֵץ כִּי אִם אֵיזוֹ דָּבָר נֶחְמָד לְמַרְאֶה שֶׁיֵּשׁ פְּרִי. אֲבָל אַחַר שֶׁאָכַל עֵץ הַדַּעַת הָיָה חוֹשֵׁשׁ פֶּן יַבְחִין בְּשִׂכְלוֹ בְּתוֹעֶלֶת עֵץ חַיִּים וְיֹאכַל מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה לְעוֹלָם, עַל כֵּן גֹּרַשׁ מִשָּׁם.