אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (מנחות כט:) בְּהֵ״א בְּרָאָם, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּהֵ״א וְהָעוֹלָם הַבָּא בְּיוֹ״ד. וְנִרְאֶה שֶׁדַּעַת בַּעַל מִדְרָשׁ זֶה הוּא לְפִי שֶׁכָּל שִׁירוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה נֶאֶמְרוּ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, שִׁירָה חֲדָשָׁה בְּתוֹסֶפֶת הֵ״א, כִּי כָל הֵ״א מוֹרָה עַל נְקֵבָה כְּהוֹרָאַת הַהֵ״א שֶׁבְּשֵׁם אִשָּׁה, וּלְפִי שֶׁכָּל שִׂמְחַת הָעוֹלָם הַזֶּה מְעֹרָבִים בְּצַעַר וְיָגוֹן כַּנְּקֵבָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ צַעַר לֵידָה, כָּךְ כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם בְּדֶרֶךְ תּוֹלָדָה. אֲבָל הָעוֹלָם הַבָּא נִבְרָא בְּיוֹ״ד הַמְשֻׁתֶּפֶת לְזָכָר שֶׁאֵין לוֹ צַעַר לֵידָה, כָּךְ יִהְיוּ לָעוֹלָם הַבָּא כִּזְכָרִים לֹא יוֹלְדִים, וְשָׁם הַשִּׂמְחָה שְׁלֵמָה. עַל כֵּן נִשְׁתַּתֵּף שֵׁם יָ-הּ בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, וּבְכָל מָקוֹם שִׁמּוּשׁ הַיּוֹ״ד לְזָכָר וְשִׁמּוּשׁ הַהֵ״א לִנְקֵבָה.
בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה׳ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. וּלְמַעְלָה הִקְדִּים שָׁמַיִם לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י כאן א:א, בר״ר יב:טו): רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין, וְרָאָה שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם - חָזַר וְשִׁתְּפָהּ לְמִדַּת הָרַחֲמִים. וְהִנֵּה לֹא אִישׁ אֵל וְיִתְנֶחָם, וּמֵעִקָּרָא מַאי סָבַר? אֶלָּא שֶׁבֶּאֱמֶת הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם הָרוּחָנִיִּים יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם בְּמִדַּת הַדִּין יוֹתֵר מִן הַתַּחְתּוֹנִים אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם. עַל כֵּן הָאי לְדִסְמִיךְ לֵיהּ וְהָאי לְדִסְמִיךְ לֵיהּ, כִּי לְמַעְלָה הִזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים וּסְמָכוֹ לְ״אֵת הַשָּׁמַיִם״ הַמְרַבֶּה כָּל צְבָאָם, כִּי הֵמָּה נִבְרְאוּ בְּמִדַּת הַדִּין לְבַד. וְכָאן הִזְכִּיר שִׁתּוּף שֶׁל רַחֲמִים וּסְמָכוֹ אֶל הָאָרֶץ, כִּי בַּעֲבוּר יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הָיָה צָרִיךְ לְשִׁתּוּף זֶה. וְעַל שִׁתּוּף זֶה אָמַר הַמְשׁוֹרֵר (תהלים סב:יב): ״אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי״ וְגוֹ׳, כִּי מִתְּחִלָּה ״אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים״, רְצוֹנוֹ לוֹמַר מִדָּה אַחַת נִזְכְּרָה בְּשֵׁם אֱלֹהִים, בְּאָמְרוֹ ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים״, וְאַחַר כָּךְ ״שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי״ וְגוֹ׳ - שְׁתֵּי מִדּוֹת, בְּאָמְרוֹ ״בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה׳ אֱלֹהִים״. רֶמֶז לַדָּבָר: ״שְׁתַּיִם זוּ״ עוֹלֶה לְמִסְפַּר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה, כְּמִסְפַּר שֵׁם שֶׁל רַחֲמִים, וְחִלְּקוֹ לִשְׁנֵי פְּעָמִים שְׁלׁשָׁה עָשָׂר כְּמִסְפַּר ״אֶחָד״ וְ״אַהֲבָה״ הַכְּלוּלִים בְּשֵׁם שֶׁל רַחֲמִים, הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה בְּפָסוּק ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳ ״ה׳ אֶחָד״, ״וְאָהַבְתָּ״ וְגוֹ׳ (דברים ו:ד-ה). וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר לָמָּה לֹא בְּרָאוֹ בְּשֵׁם אֱלֹהִים לְבַד, ״כִּי עֹז לֵאלֹהִים״, לְפִי שֶׁכָּל הָעֹז וְהַתֹּקֶף מִתְיַחֵס לְשֵׁם אֱלֹהִים, וְאֵין כֹּחַ בְּיַד נִבְרְאֵי מַטָּה לְקַבֵּל אֶת כָּל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל וּכְלָל. אֲבָל ״לְךָ ה׳ חָסֶד״ - כִּי לְשֵׁם שֶׁל רַחֲמִים הַנִּקְרָא בְּשֵׁם שֶׁל אַדְנוּת אֵלָיו הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, כִּי יָבֹא הַזְּמַן שֶׁתִּרְצֶה לְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ כְּפִי כֹּחַ הַמְקַבֵּל וְהָעוֹשֶׂה, לֹא כְּפִי כֹּחֲךָ יִתְבָּרַךְ. וְנָקַט לְשׁוֹן נוֹכֵחַ בְּאָמְרוֹ ״וּלְךָ ה׳ חָסֶד״, וּלְשׁוֹן נִסְתָּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים ״כִּי עֹז לֵאלֹהִים״, כִּי בִּשְׁעַת הַכַּעַס שֶׁמִּדַּת הַדִּין שׁוֹלֶטֶת בָּעוֹלָם נִרְאֶה כְּאִלּוּ הִסְתִּיר ה׳ פָּנָיו מִן הַבְּרִיּוֹת, וּבִשְׁעַת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֵינוּ, וְקַל לְהָבִין.
