עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזׇב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
על כן יעזב איש. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמְרָה כֵן לֶאֱסֹר עַל בְּנֵי נֹחַ הָעֲרָיוֹת (סנהדרין נ"ז):
לבשר אחד. הַוָּלָד נוֹצָר עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם וְשָׁם נַעֲשֶׁה בְשָׂרָם אֶחָד (שם נ"ח):
עַל כֵּן יִשְׁבּוֹק גְּבַר בֵּית מִשְׁכְּבֵי אַבוּהִי וְאִמֵּהּ וְיִדְבַּק בְּאִתְּתֵהּ וִיהוֹן לְבִסְרָא חָדּ
עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְגוֹ' רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת כֵּן לֶאֱסֹר הָעֲרָיוֹת לִבְנֵי נֹחַ:
וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד הַוָּלָד נוֹצָר עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם, וְשָׁם נַעֲשֶׁה בְשָׂרָם אֶחָד, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ב':כ"ד). וְאֵין בָּזֶה טַעַם, כִּי גַּם הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה יִהְיוּ לְבָשָׂר אֶחָד בְּוַלְדוֹתֵיהֶם. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה אֵין לָהֶם דְּבֵקוּת בִּנְקֵבוֹתֵיהֶן, אֲבָל יָבֹא הַזָּכָר עַל אֵיזֶה נְקֵבָה שֶׁיִּמְצָא וְיֵלְכוּ לָהֶם. וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר הַכָּתוּב בַּעֲבוּר שֶׁנְּקֵבַת הָאָדָם הָיְתָה עֶצֶם מֵעֲצָמָיו וּבָשָׂר מִבְּשָׂרוֹ, וְדָבַק בָּהּ וְהָיְתָה בְּחֵיקוֹ כִּבְשָׂרוֹ, וְיַחְפֹּץ בָּהּ לִהְיוֹתָהּ תָּמִיד עִמּוֹ, וְכַאֲשֶׁר הָיָה זֶה בָּאָדָם הוּשַׁם טִבְעוֹ בְּתוֹלְדוֹתָיו לִהְיוֹת הַזְּכָרִים מֵהֶם דְּבֵקִים בִּנְשׁוֹתֵיהֶם, עוֹזְבִים אֶת אֲבִיהֶם וְאֶת אִמָּם וְרוֹאִים אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן כְּאִלּוּ הֵן עִמָּם לְבָשָׂר אֶחָד. וְכֵן "כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא" (בראשית ל"ז:כ"ז), "אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ" (ויקרא יח ו), הַקְּרוֹבִים בַּמִּשְׁפָּחָה יִקָּרְאוּ "שְׁאֵר בָּשָׂר". וְהִנֵּה יַעֲזֹב שְׁאֵר אָבִיו וְאִמּוֹ וְקֻרְבָתָם, וְיִרְאֶה שֶׁאִשְׁתּוֹ קְרוֹבָה לוֹ מֵהֶם:
עַל כֵּן. מֵאַחַר שֶׁבְּזֹאת הָרִאשׁוֹנָה כִּוֵּן הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּהְיֶה דּוֹמָה לָאִישׁ כְּפִי הָאֶפְשָׁר, עַד שֶׁיָּצַר אוֹתָהּ מִגְּוִיָּתוֹ:
יַעֲזׇב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ. רָאוּי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל הָאָדָם לִשָּׂא אִשָּׁה הוֹגֶנֶת לוֹ וּרְאוּיָה לִדְבֹּק בּוֹ, גַּם שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַעֲזֹב אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, כִּי לֹא יִהְיֶה דִּבּוּק אֲמִתִּי בְּבִלְתִּי דּוֹמִים, אֲבָל יִהְיֶה בְּדוֹמִים בִּלְבָד, כִּי אָז יְכַוְּנוּ לְדַעַת אֶחָד.
וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. מְכֻוָּן בְּכָל הַפְּעֻלּוֹת לְהַשִּׂיג הַשְּׁלֵמוּת הַמְכֻוָּן בִּיצִירַת הָאָדָם, כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם נִמְצָא אֶחָד בִּלְבַד.
והיו לבשר אחד ולא יזכה הוא באחרת והיא לא תזכה באחר.
