בְּרֵאשִׁית י״ט · ד׳

טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום. כָּךְ נִדְרַשׁ בִּבְ"רַ טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר הָיוּ בְּפִיהֶם שֶׁל מַלְאָכִים, שֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים לְלוֹט מַה טִּיבָם וּמַעֲשֵׂיהֶם וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם רֻבָּם רְשָׁעִים; עוֹדָם מְדַבְּרִים בָּהֶם וְאַנְשֵׁי סְדוֹם וְגוֹ'. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי רֶשַׁע, נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת; עַל שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים נִקְרָאִים אַנְשֵׁי "סְדוֹם", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים:

כל העם מקצה. מִקְּצֵה הָעִיר עַד הַקָּצֶה, שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם מוֹחֶה בְיָדָם, שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיק אֶחָד אֵין בָּהֶם:

עַד לָא שְׁכִיבוּ וְאֲנָשֵׁי קַרְתָּא אֲנָשֵׁי סְדוֹם אַקִּיפוּ עַל בֵּיתָא מֵעוּלֵימָא וְעַד סָבָא כָּל עַמָּא מִסּוֹפֵהּ

נסבו. מבנין נפעל.

כל העם מקצה. שלא היו סמוכים אל הבית:

כל העם מקצה - להודיע, שאפילו א' מן עשרה שאמר אברהם לא נמצא בהם.

מנער ועד זקן מלמד שכולם רשעים לפיכך לא נענה אברהם כשהתפלל על עשרה.

טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ. וְלֹא אָמַר ״אַחַר אָכְלָם וְאַנְשֵׁי״ וְגוֹ׳, מַגִּיד שֶׁהָיָה דְּבָרִים בֵּינֵיהֶם בָּאֶמְצַע, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נ:ה) שֶׁהָיָה לוֹט מֵלִיץ טוֹב בְּעַד סְדוֹם. וְטַעַם שֶׁלֹּא הָפְכוּ סְדוֹם אָז תֵּכֶף וּמִיָּד, כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי (בראשית יח:כא) כִּי הֵם עֲדַיִן עוֹדָם בְּסָפֵק הַצָּלָה, כְּאָמְרוֹ ״אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה״. וְכֵן גַּם כֵּן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה נ:ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָיָה לוֹט מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל סְדוֹם וְהָיוּ מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְכֵיוָן שֶׁאָמְרוּ ״הוֹצִיאֵם וְגוֹ׳ וְנֵדְעָה״ וְגוֹ׳ אָמְרוּ לוֹ ״עוֹד״ וְגוֹ׳. עוֹד טַעַם שֶׁלֹּא הִשְׁחִיתוּ סְדוֹם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁהִמְתִּינוּ עַד הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה זְמַן הַמְיֻחָד לְרַחֲמִים לְהַצִּיל אֶת לוֹט, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּלַּיְלָה שֶׁתִּגְבֹּרֶת הַדִּינִים לֹא יִמָּלֵט לוֹט. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בראשית רבה נ:ה) לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה, הִלְקוּ אוֹתָם לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ בְּיוֹם ט״ז בְּנִיסָן.