וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הׇפְכִּ֥י אֶת־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃

המלאך נענה ללוט ואומר שנשא את פניו גם לדבר הזה, שלא להפוך את העיר אשר דיבר עליה. רש״י מבאר ש״גם לדבר הזה״ פירושו שלא די שלוט עצמו ניצל, אלא שאף כל העיר תינצל בגללו, ומסביר ש״הפכי״ פירושו ׳הופך אני׳. חזקוני מוסיף ש״גם לדבר הזה״ מוסיף על מה שכבר שמע המלאך להצילו. הפסוק מלמד על כוחה של בקשה: המלאך מקבל את פניית לוט ומרחיב את ההצלה גם על העיר צוער, שהייתה כלולה בגזירה. כך ניצלת עיר שלמה בזכות בקשתו של אדם יחיד.