בְּרֵאשִׁית י״ח · ט״ז

וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃

במילים פשוטות

האנשים קמים משם ומשקיפים על פני סדום, ואברהם הולך עמם ללוותם. רש״י מבאר שכל השקפה שבמקרא היא לרעה, חוץ מ״השקיפה ממעון קודשך״, מפני שגדול כוח מתנות עניים שהופך מידת רוגז לרחמים; ו״לשלחם״ פירושו ללוותם, שכן סבר אברהם שהם אורחים רגילים. הרשב״ם מסביר ששניים מהם הלכו לסדום והגדול נשאר לדבר עם אברהם. הפסוק מהווה מעבר מפרשת הבשורה לפרשת סדום. אברהם, המלווה את אורחיו כמנהג הכנסת אורחים, אינו יודע עדיין את מטרת בואם של השניים לסדום. ההשקפה על פני סדום מרמזת על הפורענות הקרבה, ומכינה את הקורא למעמד הבא של המשא ומתן בין אברהם לה׳.
מבוסס על רש״י, רשב״ם, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וישקיפו. כָּל הַשְׁקָפָה שֶׁבַּמִּקְרָא לְרָעָה חוּץ מֵהַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ (דברים כ"ו), שֶׁגָּדוֹל כֹּחַ מַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁהוֹפֵך מִדַּת הָרֹגֶז לְרַחֲמִים:

לשלחם. לְלַוּוֹתָם; כַּסָּבוּר אוֹרְחִים הֵם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְקָמוּ מִתַּמָּן גֻּבְרַיָּא וְאִסְתְּכִיאוּ עַל אַפֵּי סְדוֹם וְאַבְרָהָם אָזַל עִמְּהוֹן לְאַלְווֹאֵיהוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ויקומו משם האנשים - שנים מהם הלכו לסדום, כדכתיב: ויבאו שני המלאכים סדומה וגדול שבהם היה מדבר עם אברהם. וזהו שכתב בו: וה' אמר המכסה אני וגו' וכן: ואברהם עודנו עומד לפני ה'. פסוקים אלו מדברי שלישי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים. פָּנוּ מִבֵּית הַחֶסֶד.

וַיַּשְׁקִיפוּ. הַשְׁקָפָה לְרָעָה:

עַל פְּנֵי סְדוֹם. שֶׁהָיָה הֵפֶךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (יחזקאל טז:מט): "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ, גָּאוֹן וְשִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה".

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וישקפו על פני סדם פרש״‎י כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך וגו'. חז״‎ק הרי כתיב מי זאת הנשקפה. עד ישקיף וירא, וצדק משמים נשקף. כי השקיף ממעון קדשו.

הלך עמם לשלחם פרש״‎י לשון לויה כסבור אורחים הם, ואף כשנאמר לו שוב אשוב אליך כסבור שהוא נביא ומדבר בשמו של הקב״‎ה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל