וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י ׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶֽר ׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כי יראה וגו' כי צחקת. הָרִאשׁוֹן מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן דְּהָא, שֶׁנּוֹתֵן טַעַם לַדָּבָר וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה - לְפִי שֶׁיָּרְאָה; וְהַשֵּׁנִי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֶלָּא, וַיֹּאמֶר לֹא כִדְבָרֵךְ הוּא אֶלָּא צָחַקְתְּ, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת, אִי, דִּלְמָא, אֶלָּא, דְּהָא:
וְכַדִּיבַת שָׂרָה לְמֵימָר לָא חַיֵּכִית אֲרֵי דְחֵלַת וַאֲמַר לָא בְּרַם חַיָּכְתְּ
וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר אֲנִי תָּמֵהַּ בַּנְּבִיאָה הַצַּדֶּקֶת, אֵיךְ תְּכַחֵשׁ בַּאֲשֶׁר אָמַר הַשֵּׁם לַנָּבִיא, וְגַם לָמָּה לֹא הֶאֱמִינָה לְדִבְרֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי כִּי הַמַּלְאָכִים הָאֵלֶּה הַנִּרְאִים כַּאֲנָשִׁים בָּאוּ אֶל אַבְרָהָם, וְהוּא בְּחָכְמָתוֹ הִכִּיר בָּהֶם, וּבִשֵּׂר אוֹתוֹ "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְשָׂרָה בֵן", וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת וְלֹא יָדְעָה כִּי מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן הֵם, כָּעִנְיָן בְּאֵשֶׁת מָנוֹחַ (שופטים יג ו), וְאוּלַי לֹא רָאֲתָה אוֹתָם כְּלָל. וַתִּצְחַק בְּקִרְבָּהּ, לְלַעַג, כְּמוֹ "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ" (תהלים ב ד), כִּי הַשְּׂחוֹק לְשִׂמְחָה הוּא בַּפֶּה, "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ" (שם קכו ב), אֲבָל הַשְּׂחֹק בַּלֵּב לֹא יֵאָמֵר בַּשִּׂמְחָה. והקב"ה הֶאֱשִׁים אוֹתָהּ לְאַבְרָהָם, לָמָּה הָיָה הַדָּבָר נִמְנָע בְּעֵינֶיהָ, וְרָאוּי לָהּ שֶׁתַּאֲמִין אוֹ שֶׁתֹּאמַר "אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה'". וְהִנֵּה אַבְרָהָם אָמַר אֵלֶיהָ, לָמָּה צָחַקְתְּ, הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר, וְלֹא פֵּרֵשׁ אֵלֶיהָ כִּי הַשֵּׁם גִּלָּה אֵלָיו סוֹדָהּ, וְהִיא מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם תְּכַחֵשׁ, כִּי חָשְׁבָה שֶׁאַבְרָהָם בְּהַכָּרַת פָּנֶיהָ יֹאמַר כֵּן, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁשָּׁתְקָה וְלֹא נָתְנָה שֶׁבַח וְהוֹדָאָה בַּדָּבָר וְלֹא שָׂמְחָה. וְהוּא אָמַר "לֹא כִּי צָחָקְתְּ", אָז הֵבִינָה כִּי בִּנְבוּאָה נֶאֱמַר לוֹ כֵּן, וְשָׁתְקָה וְלֹא עָנְתָה אוֹתוֹ דָּבָר. וְרָאוּי שֶׁנֹּאמַר עוֹד כִּי אַבְרָהָם לֹא גִּלָּה לָהּ הַנֶּאֱמָר לוֹ מִתְּחִלָּה (בראשית י"ז:י"ט) "אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן", אוּלַי הִמְתִּין עַד שְׁלֹחַ הַשֵּׁם אֵלֶיהָ הַבְּשׂוֹרָה בְּיוֹם מָחָר, כִּי יָדַע "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים" (עמוס ג ז), אוֹ מֵרֹב זְרִיזוּתוֹ בַּמִּצְוֹת הָיָה טָרוּד בְּמִילָתוֹ וּמִילַת עַם רַב אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְאַחַר כֵּן בְּחֻלְשָׁתוֹ יָשַׁב לוֹ פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהַמַּלְאָכִים בָּאוּ טֶרֶם שֶׁהִגִּיד לָהּ דָּבָר:
כי צחקת - אלא צחקת. רוב כי שאחר לא מתפרשים אלא, שהרי כי משמש בארבעה לשונות: אי, דילמא, אלא. דהא. וכן: לא תשתחוה לאלהיהם כי הרס תהרסם. לא תקפוץ את ידך כי פתח תפתח וגו'.
כִּי יָרֵאָה. לוֹמַר "חָטָאתִי", אֲבָל הִרְהֲרָה תְּשׁוּבָה בְּלִבָּהּ.
וַיֹּאמֶר לֹא. שֶׁיָּדַע כִּי "לֹא אִישׁ אֵ-ל וִיכַזֵּב" (במדבר כג:יט), וְלֹא הֶאֱמִין לָהּ כְּלָל.
ותכחש שרה לאמר מכאן שהנשים פסולות לעדות לפי שמכחשות מפני היראה.
כי יראה יש מפרשים כל כי שבתורה מתורגם ארי שהרי כמו שתיבת כי בל׳ עברי משמש ארבע לשונות, דאי ס״ד לתרגם כי יקרא אי, וכי תאמר דלמא, וכי צחקת אלא, וכי יראה דהא, והאחרים ארי, הרי חמש לשונות בתיבת כי לפיכך כולן מתורגמות ארי אלא שבארבע מקומות הראה לך המתרגם הענין.
וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר, גַּם אָמְרוֹ ״כִּי יָרֵאָה״ - לְהוֹדִיעַ צִדְקַת שָׂרָה אִמֵּנוּ הַצַּדֶּקֶת, שֶׁלֹּא אָמְרָה בְּפֵרוּשׁ ״לֹא צָחַקְתִּי״ שֶׁלֹּא תּוֹצִיא מִפִּיהָ דְּבַר שֶׁקֶר, אֶלָּא אָמְרָה עִנְיָן שֶׁמִּמֶּנּוּ מוּבָן שֶׁכַּוָּנָתָהּ לוֹמַר לֹא צָחֲקָה. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וַתֹּאמֶר לֹא צָחַקְתִּי״. וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר הָאוֹמֵר וְהֵיאָךְ הָיָה לָהּ פָּנִים שֶׁתְּכַחֵשׁ בְּדִבְרֵי ה׳, לָזֶה אָמַר כִּי יָרֵאָה - פֵּרוּשׁ: יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן הַיָּרֵא אֶת רַבּוֹ וְשָׁגַג וְעָשָׂה דָּבָר בִּלְתִּי מְתֻקָּן וְיוֹכִיחֶנּוּ רַבּוֹ עַל אֲשֶׁר עָשָׂה, כְּשֶׁיִּגְדַּל בְּלִבּוֹ הַפְלָגַת הַמּוֹרָא עַל אֲשֶׁר עָבַר רְצוֹן אֲדוֹנוֹ, לֹא יַעֲצֹר כֹּחַ לְהוֹדוֹת עַל אֲשֶׁר עָשָׂה לְהַפְלָגַת הַמּוֹרָא וְיַכְחִישׁ, וּבְהַכְחָשָׁתוֹ עַצְמָהּ יַגִּיד כִּי אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר, אֶלָּא לְצַד הַפְלָגַת הַמּוֹרָא אֵינוֹ עוֹצֵר כֹּחַ לְהָעֵז פָּנָיו כִּי כֵן עָשָׂה. וְהוּא מַה שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב ״כִּי יָרֵאָה״, וְהָבֵן. וְאָמַר לָהּ אַבְרָהָם לֹא כִּי צָחָקְתְּ - פֵּרוּשׁ: הַיּוֹתֵר נָאוֹת הוּא שֶׁתּוֹדֶה כִּי צָחַקְתְּ, כִּי בָּזֶה חָפֵץ ה׳ שֶׁיִּתְוַדֶּה הָאָדָם בְּפִיו בְּפֵרוּשׁ. וְכֵן הוֹכִיחוּ נְבִיאֵנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁדָּבָר הַמְּרֻצֶּה הוּא, ״וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם״ (משלי כ״ח:י״ג).
