וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃

שׁדי. אֲנִי הוּא שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹהוּתִי לְכָל בְּרִיָּה, לְפִיכָךְ הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְאֶהְיֶה לְךָ לֶאֱלוֹהַּ ולְפַטְרוֹן; וְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא בַּמִּקְרָא פֵּרוּשׁוֹ כָּךְ: דַּי שֶׁלּוֹ, וְהַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן:

התהלך לפני. כְּתַרְגּוּמוֹ פְּלַח קֳדָמַי, הִדַּבֵּק בַּעֲבוֹדָתִי:

והיה תמים. אַף זֶה צִוּוּי אַחַר צִוּוּי, הֱיֵה שָׁלֵם בְּכָל נִסְיוֹנוֹתַי; וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי בְּמִצְוַת מִילָה, וּבַדָּבָר הַזֶּה תִהְיֶה תָּמִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָעָרְלָה בְךָ אַתָּה בַּעַל מוּם לְפָנַי. דָּבָר אַחֵר וֶהְיֵה תָמִים, (עַכְשָׁו אַתָּה חָסֵר ה' אֵבָרִים, ב' עֵינַיִם, ב' אָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה) שֶׁאוֹסִיף לְךָ אוֹת עַל שִׁמְךָ, וְיִהְיוּ מִנְיַן אוֹתִיּוֹתֶיךָ רמ"ח כְּמִנְיַן אֵבָרֶיךָ:

וַהֲוָה אַבְרָם בַּר תִּשְׁעִין וּתְשַׁע שְׁנִין וְאִתְגְלִי יְיָ לְאַבְרָם וַאֲמַר לֵיהּ אֲנָא אֵל שַׁדַי פְּלַח קֳדָמַי וֶהֱוֵי שְׁלִים

אל שדי. שם התואר וטעמו תקיף וכן "כקול שדי" (יחז' א כד) "והיה שרי בצריך" (איוב כב כה), כי טעמו כטעם "ושית על עפר בצר" (שם כב כד), ושַדָי על משקל לבי דוי (איכה א כב, ורבים פירשוהו מגזרת שודד שהוא מנצח ומתגבר, וטעם להזכיר השם הזה בפרשה הזאת לירא אברם וימול, והנכון כי השם הנכבד והנורא נקרא כנגדו וזה שם התואר כנגד המעשה, כי העולם עומד על אלה שני השמות, והמבין סוד השם יאמין:

והיה תמים שלא תשאל למה המילה:

אֵל שַׁדַּי שְׁנֵי שֵׁמוֹת, כָּל אֶחָד תֹּאַר לְעַצְמוֹ. וּפֵרוּשׁ "אֵל", תַּקִּיף, מִלְּשׁוֹן "אֵילֵי מוֹאָב" (שמות טו טו) וּפֵרוּשׁ "שַׁדַּי" אָמַר רַשִׁ"י שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹהוּתִי לְכָל בְּרִיָּה. וּבְסֵפֶר מוֹרֶה הַנְּבֻכִים (א סג) פֵּרֵשׁ הָרַב כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ בִּמְצִיאוּת מָה שֶׁנִּמְצָא, וְלֹא בְּקִיּוּם מְצִיאוּתוֹ לְזוּלָתוֹ, אֲבָל מְצִיאוּתוֹ תַּסְפִּיק בְּעַצְמָהּ. וְרַבִּי אַבְרָהָם פֵּרְשׁוֹ בְּשֵׁם הַנָּגִיד זַ"ל מִגִּזְרַת שׁוֹדֵד, כְּלוֹמַר מְנַצֵּחַ וּמְשׁוֹדֵד מַעַרְכוֹת הַשָּׁמַיִם, וְזֶהוּ הַנָּכוֹן, כִּי הִיא מִדַּת הַגְּבוּרָה מַנְהֶגֶת הָעוֹלָם שֶׁיֹּאמְרוּ בָּהּ הַחֲכָמִים (ב"ר לה ד) "מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַטָּה". וְטַעַם לְהַזְכִּיר עַתָּה זֶה הַשֵּׁם כִּי בוֹ יֵעָשׂוּ הַנִּסִּים הַנִּסְתָּרִים לַצַּדִּיקִים, לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב וְלִפְדּוֹתָם בְּמִלְחָמָה מִיַּד חֶרֶב, כְּכָל הַנִּסִּים הַנַּעֲשִׂים לְאַבְרָהָם וְלָאָבוֹת, וּכְכָל הַבָּאִים בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת אִם בְּחֻקֹּתַי (ויקרא כו ג-מו) וּבְפָרָשַׁת וְהָיָה כִּי תָבֹא (דברים כח א-סח) בַּבְּרָכוֹת וּבַקְּלָלוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִסִּים הֵם, כִּי אֵין מִן הַטֶּבַע שֶׁיָּבוֹאוּ הַגְּשָׁמִים בְּעִתָּם בְּעָבְדֵנוּ הָאֱלֹהִים, וְלֹא שֶׁיִּהְיוּ הַשָּׁמַיִם כַּבַּרְזֶל כַּאֲשֶׁר נִזְרַע בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, וְכֵן כָּל הַיִּעוּדִים שֶׁבַּתּוֹרָה, אֲבָל כֻּלָּם נִסִּים, וּבְכֻלָּם תִּתְנַצֵּחַ מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת, אֶלָּא שֶׁאֵין בָּהֶם שִׁנּוּי מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנִּסִּים הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעֶשֶׂר הַמַּכּוֹת וּבִקְרִיעַת הַיָּם וְהַמָּן וְהַבְּאֵר וְזוּלָתָם, שֶׁהֵם מוֹפְתִים מְשַׁנִּים הַטֶּבַע בְּפִרְסוּם, וְהֵם שֶׁיֵּעָשׂוּ בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד אֲשֶׁר הִגִּיד לוֹ. וְלָכֵן אָמַר עַתָּה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ כִּי הוּא הַתַּקִּיף הַמְּנַצֵּחַ שֶׁיִּגְבַּר עַל מַזָּלוֹ וְיוֹלִיד, וְיִהְיֶה בְּרִית בֵּינוֹ וּבֵין זַרְעוֹ לְעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה חֵלֶק ה' עַמּוֹ וּבִרְצוֹנוֹ יַנְהִיגֵם, לֹא יִהְיוּ תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת כּוֹכָב וּמַזָּל. וְדַע וּרְאֵה כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא הִזְכִּיר בִּדְבָרָיו שֵׁם יוֹ"ד ה' רַק בְּצֵרוּף הַשֵּׁם הַכָּתוּב בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת אוֹ בְּצֵרוּף אֵל עֶלְיוֹן עִמּוֹ, וְיַזְכִּיר בְּעִנְיָנָיו "אֱלֹהִים", וְכֵן יֹאמַר "ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם" (בראשית כ"ד:ז'), וְאָמַר "ה' יִרְאֶה" (בראשית כ"ב:י"ד) עַל מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ הֶעָתִיד, וְיַעֲקֹב הִזְכִּיר תָּמִיד "אֵל שַׁדַּי" (להלן מג יד מח ג), וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא יַזְכִּיר כֵּן לְעוֹלָם. וְאִם תִּזְכֶּה תָּבִין זֶה כֻּלּוֹ מִמָּה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (יבמות מ"ט), כָּל הַנְּבִיאִים נִסְתַּכְּלוּ בְּאִסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, וּלְפִיכָךְ אָמַר יְשַׁעְיָה "וָאֶרְאֶה אֶת ה'" (ישעיהו ו א), וּמֹשֶׁה נִסְתַּכֵּל בְּאִסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, וּלְפִיכָךְ אָמַר "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג כ). "וָאֶרְאֶה אֶת ה'" כָּתוּב בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת. וְעוֹד אַזְכִּיר זֶה בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא (שמות ו ב) אִם יִרְאֶה אֱלֹהִים בְּעָנְיִי:

הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אוֹרֶה אוֹתְךָ, כְּטַעַם "אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ" (דברים יג ה), כִּי הַמְצַוֶּה לֶאֱחֹז דַּרְכּוֹ קֹדֶם שֶׁיּוֹרֶנּוּ יֹאמַר "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי", וְהַבָּא אַחֲרֵי הַצַּוָּאָה יֹאמַר "אַחֲרֵי ה' תֵּלֵכוּ". וְהָעִנְיָן בִּשְׁנֵיהֶם לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַשֵּׁם לִירֹא מִמֶּנּוּ לְבַדּוֹ וְלַעֲשׂוֹת מַה שֶׁיְּצַוֶּה:

וֶהְיֵה תָמִים מִצְוָה אַחֶרֶת עוֹד בָּעִנְיָן הַזֶּה, כְּטַעַם "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח יג) אַחֲרֵי אַזְהָרַת הַשֵּׁם "לֹא יִמָּצֵא בְךָ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף" וְגוֹ' (שם יח י). וְהָעִנְיָן בִּשְׁנֵיהֶם שֶׁיַּאֲמִין בְּלִבּוֹ כִּי הקב"ה לְבַדּוֹ הוּא בַּעַל הַיְּכֹלֶת בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, הוּא הַיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת וּלְבַטֵּל, וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים אוֹ לִמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף, וְלֹא יַאֲמִין שֶׁיָּבֹאוּ דִּבְרֵיהֶם עַל כָּל פָּנִים, אֲבָל יִגְזֹר בְּלִבּוֹ שֶׁהַכֹּל בְּיַד עֶלְיוֹן הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁהוּא "אֵל" וְהוּא "אֵל שַׁדַּי", עוֹשֶׂה טוֹבָה שֶׁלֹּא הָיָה בַּמַּזָּל וּמֵבִיא רָעָה בִּהְיוֹת הַמַּזָּל טוֹב וְיָפֶה, כְּפִי שֶׁיִּתְהַלֵּךְ הָאָדָם לְפָנָיו, "מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל" (ישעיהו מד כה). וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (שבת קנו) צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ וְכוּ'. וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ (רש"י על בראשית י"ז:א') "וֶהְיֵה תָמִים", הֱיֵה שָׁלֵם בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר שֶׁלֹּא יִשְׁאַל עַל הַמִּילָה לָמָּה, וְהוּא כְּטַעַם "יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ" (תהלים קיט פ). וְהַנָּכוֹן מָה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי:

וַיֵּרָא ה'. הַמַּרְאֶה בְּכָל מָקוֹם הִיא מַדְרֵגָה לְמַטָּה מִן הַנְּבוּאָה, וְעַל זֶה אָמַר "וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו:ג).

אֲנִי אֵל שַׁדַּי. אֲנִי הוּא שֶׁיֵּשׁ דַּי בִּמְצִיאוּתִי לִפְעֻלָּה הַמְיֻחֶדֶת לִי, וְהִיא הַבְּרִיאָה, שֶׁלֹּא יִפּוֹל בָּהּ נוֹשֵׂא מִתְפַּעֵל, וְלָכֵן לֹא יִצְטָרֵךְ הַבּוֹרֵא בְּפָעְלוֹ שֶׁיִּהְיֶה זוּלָתוֹ שׁוּם נִמְצָא בַּמְּצִיאוּת. וְהֵפֶךְ זֶה יִקְרֶה לְכָל נִמְצָא זוּלַת הַבּוֹרֵא, כִּי אָמְנָם לֹא יִפְעַל שׁוּם פּוֹעֵל זוּלָתוֹ אִם לֹא נִמְצָא אֵיזֶה נוֹשֵׂא מִתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ, וְכֵן לֹא יִתְפַּעֵל שׁוּם מִתְפַּעֵל אִם לֹא יִמָּצֵא אֵיזֶה פּוֹעֵל שֶׁיִּפְעוֹל בּוֹ. וּמִזֶּה יִתְחַיֵּב בְּמוֹפֵת רְאָיָה מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא וְיִחוּדוֹ וּשְׁלֵמוּת פָּעְלוֹ עַל כָּל פּוֹעֵל זוּלָתוֹ אֵצֶל כָּל מִתְבּוֹנֵן, וְכָל זֶה הוֹרָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ לָאָבוֹת. אָמְנָם מוֹפֵת סִבָּה עַל הַבְּרִיאָה הַיּוֹצֵא מִן הַשֵּׁם הַמְיֻחָד לֹא הוֹדִיעַ עַד מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּאָמְרוֹ: "וָאֵרָא וְכוּ' וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו:ג):

הִתְהַלֵּךְ. בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם.

לְפָנַי, כְּמִסְתַּכֵּל בִּי לָדַעַת דְּרָכַי כְּפִי הָאֶפְשָׁר אֶצְלְךָ, כְּעִנְיַן "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד" (תהלים טז:ח).

וֶהְיֵה תָמִים. וּקְנֵה הַשְּׁלֵימוּת הָאֶפְשָׁר לְמִין הָאֱנוֹשִׁי, "הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ אוֹתִי" (ירמיה ט:כג) בִּידִיעַת דְּרָכַי וּבְהִדָּמוֹתְךָ אֵלַי כְּפִי הָאֶפְשָׁר אֶצְלְךָ, כִּי אָמְנָם פְּעֻלַּת כָּל נִמְצָא תּוֹרֶה עַל צוּרָתוֹ, כְּאָמְרוֹ "הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ וְאֵדָעֲךָ" (שמות לג:יג), וְזֶה הוּא הַשְּׁלֵמוּת הָאַחֲרוֹן לְמִין הָאֱנוֹשִׁי וְהַמְכֻוָּן מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בַּבְּרִיאָה, כְּאָמְרוֹ "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א:כו).

התהלך לפני לקיים מצות מילה.

והיה תמים שלא תהיה בה מחוסר אבר.