בְּרֵאשִׁית ט״ז · ט״ו

וַתֵּ֧לֶד הָגָ֛ר לְאַבְרָ֖ם בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֨א אַבְרָ֧ם שֶׁם־בְּנ֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה הָגָ֖ר יִשְׁמָעֵֽאל׃

במילים פשוטות

הגר יולדת לאברם בן, ואברם קורא את שם בנו שילדה הגר - ישמעאל. רש״י מעיר שאף על פי שאברם עצמו לא שמע את דברי המלאך שאמר להגר ״וקראת שמו ישמעאל״, שרתה עליו רוח הקודש והוא קרא לבן בשם ישמעאל בעצמו. הספורנו מוסיף שהשם ישמעאל היה ראוי מצד שני ההורים גם יחד: מצד אברהם שהתפלל על ישמעאל, כפי שנאמר לו בהמשך ״ולישמעאל שמעתיך״, ומצד הגר לפי דבר המלאך אליה. כך מתקיים למעשה מה שציווה המלאך, אף שהוא ואברם באו לאותו השם משני מקורות שונים.
מבוסס על רש״י, ספורנו, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויקרא אברם שם וגו'. אַעַ"פִּ שֶׁלֹּא שָׁמַע אַבְרָם דִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ שֶׁאָמַר וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עָלָיו וּקְרָאוֹ יִשְׁמָעֵאל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִילִידַת הָגָר לְאַבְרָם בָּר וקְרָא אַבְרָם שׁוּם בְּרֵיהּ דִילִידַת הָגָר יִשְׁמָעֵאל

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל. כִּי מִצַּד שְׁנֵיהֶם הָיָה רָאוּי לָזֶה הַשֵּׁם, מִצַּד אַבְרָהָם שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו אַחַר כָּךְ וְנֶאֱמַר לוֹ "וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ" (בראשית יז:כ), וּמִצַּד הָגָר בִּדְבַר הַמַּלְאָךְ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל