רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11כבד מאד. טָעוּן מַשָּׂאוֹת:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
בְּרֵאשִׁית י״ג · ב׳
וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃
במילים פשוטות
הכתוב מספר שאברם כבד מאוד במקנה, בכסף ובזהב. רש״י מבאר ש״כבד מאוד״ פירושו טעון משאות, עמוס במטען רב. אבן עזרא מבאר שהיה לו כבודה רבה, ומי שיש לו רכוש כזה תנועתו כבדה ואיטית, שכן ״כבד״ קשור למשקל ולכובד. אונקלוס מתרגם ״כבד״ כתקיף, חזק מאוד. הפסוק מדגיש את עושרו הגדול של אברם לאחר שובו ממצרים: היו לו עדרי מקנה מרובים וגם כסף וזהב הרבה. עושר זה, שנצבר בין השאר בשל המתנות שקיבל בעבור שרה, יהיה רקע לסכסוך שיתגלע בהמשך בין רועיו לרועי לוט.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְאַבְרָם תַּקִּיף לַחֲדָא בִּבְעִירָא בְּכַסְפָּא וּבְדַהֲבָא
מקור: ספריא · נחלת הכלל
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12ואברם כבד מאד. שיש לו כבודה רבה, ומי שיש לו כן תנועתו כבדה, הלא תראה כי כבוד מגזרת "כובד אבן" (משלי כז ב), וקלון מגזרת "קל ברגליו" (ש"ב ב יח), והוא היה בעל מקנה רב גם כסף וזהב הרבה היה לו:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
ספורנו
רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה. וְהֻצְרַךְ לְהִתְנַהֵל לְאִטּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה חָפֵץ לָשׁוּב מְהֵרָה אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת כְּרִאשׁוֹנָה, וּלְפִיכָךְ:
מקור: ספריא · נחלת הכלל