וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃

ואעשך לגוי גדול. לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ גּוֹרֶמֶת לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים, מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וּמְמַעֶטֶת אֶת הַמָּמוֹן וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם, לְכָךְ הֻזְקַק לִשְׁלֹשָׁה בְּרָכוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל הַבָּנִים וְעַל הַמָּמוֹן וְעַל הַשֵּׁם:

ואברכך. בְּמָמוֹן (בראשית רבה):

והיה ברכה. הַבְּרָכוֹת נְתוּנוֹת בְּיָדְךָ; עַד עַכְשָׁו הָיוּ בְיָדִי, בֵּרַכְתִּי לְאָדָם וְנֹחַ, וּמֵעַכְשָׁו אַתָּה תְבָרֵךְ אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ (בראשית רבה). דָּבָר אַחֵר ואעשך לגוי גדול זֶה שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, ואברכך זֶה שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי יִצְחָק, ואגדלה שמך זֶה שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. יָכוֹל יִהְיוּ חוֹתְמִין בְּכֻלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר וֶהְיֵה בְּרָכָה, בְּךָ חוֹתְמִין וְלֹא בָהֶם:

מארצך. וַהֲלֹא כְבָר יָצָא מִשָּׁם עִם אָבִיו וּבָא עַד חָרָן? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ הִתְרַחֵק עוֹד מִשָּׁם וְצֵא מִבֵּית אָבִיךָ:

אשר אראך. לֹא גִּלָּה לוֹ הָאָרֶץ מִיָּד כְּדֵּי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו, וְלָתֵת לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר; כַּיּוֹצֵא בוֹ, אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק (ברא' כ"ב), כַּיּוֹצֵא בוֹ עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, וכיו"בּ וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ (יונה ג'):

וְאֶעְבְּדִנָּךְ לְעַם סַגִּי וֶאֱבָרֵכִנָּךְ וַאֲרַבֵּי שְׁמָךְ וּתְהֵא מְבָרֵךְ

וֶהְיֵה בְּרָכָה אַתָּה תִּהְיֶה הַבְּרָכָה אֲשֶׁר יִתְבָּרְכוּ בְּךָ לֵאמֹר "יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאַבְרָהָם", וְהוֹסִיף עוֹד כִּי כָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה יִתְבָּרְכוּ בּוֹ, לֹא אַנְשֵׁי אַרְצוֹ בִּלְבַד. אוֹ "וְנִבְרְכוּ בְךָ", שֶׁיִּהְיוּ מְבֹרָכִים בַּעֲבוּרוֹ. וְהִנֵּה זֹאת הַפָּרָשָׁה לֹא בֵּאֲרָה כָּל הָעִנְיָן, כִּי מָה טַעַם שֶׁיֹּאמַר לוֹ הקב"ה עֲזֹב אַרְצְךָ וְאֵיטִיבָה עִמְּךָ טוֹבָה שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהוּ בָּעוֹלָם, מִבְּלִי שֶׁיַּקְדִּים שֶׁהָיָה אַבְרָהָם עוֹבֵד אֱלֹהִים אוֹ צַדִּיק תָּמִים, אוֹ שֶׁיֹּאמַר טַעַם לַעֲזִיבַת הָאָרֶץ שֶׁיִּהְיֶה בַּהֲלִיכָתוֹ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת קִרְבַת אֱלֹהִים. וּמִנְהָג הַכָּתוּב לֵאמֹר הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְתִשְׁמַע בְּקוֹלִי וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ, כַּאֲשֶׁר בְּדָוִד וּבִשְׁלֹמֹה, וּכְעִנְיַן הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" (ויקרא כו ג) "אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים כח א), וּבְיִצְחָק אָמַר "בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי" (בראשית כ"ו:כ"ד), אֲבָל לְהַבְטִיחוֹ בַּעֲבוּר יְצִיאַת הָאָרֶץ אֵין בּוֹ טַעַם. אֲבָל הַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁעָשׂוּ אַנְשֵׁי אוּר כַּשְׂדִּים עִמּוֹ רָעוֹת רַבּוֹת עַל אֱמוּנָתוֹ בְּהקב"ה, וְהוּא בָּרַח מֵהֶם לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וְנִתְעַכֵּב בְּחָרָן, אָמַר לוֹ לַעֲזֹב גַּם אֵלּוּ וְלַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר חָשַׁב מִתְּחִלָּה, שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ לוֹ וּקְרִיאַת בְּנֵי הָאָדָם לְשֵׁם ה' בָּאָרֶץ הַנִּבְחֶרֶת, וְשָׁם יְגַדֵּל שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בּוֹ הַגּוֹיִם הָהֵם, לֹא כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ עִמּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים שֶׁהָיוּ מְבַזִּין וּמְקַלְּלִים אוֹתוֹ וְשָׁמוּ אוֹתוֹ בַּבּוֹר אוֹ בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ. וְאָמַר לוֹ שֶׁיְּבָרֵךְ מְבָרְכָיו, וְאִם יָחִיד מְקַלְּלוֹ יוּאָר. וְזֶה טַעַם הַפָּרָשָׁה, אֲבָל הַתּוֹרָה לֹא תִּרְצֶה לְהַאֲרִיךְ בְּדֵעוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּלְפָרֵשׁ הָעִנְיָן שֶׁהָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַכַּשְׂדִּים בָּאֱמוּנָה, כַּאֲשֶׁר קִצְּרָה בְּעִנְיַן דּוֹר אֱנוֹשׁ וּסְבָרָתָם בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁחִדְּשׁוּ:

וֶהְיֵה בְּרָכָה. בִּרְכַּת ה' הִיא שֶׁיִּשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז): יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, בָּרְכֵנִי. אָמַרְתִּי לוֹ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ וְיִגֹּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ. אָמַר: אִם כֵּן הֱיֵה לִי בְּרָכָה בְּמַה שֶׁתִּתְבּוֹנֵן וְתִקְנֶה שְׁלֵמוּת וּתְלַמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם.

ואעשך לגוי גדול אעפ״‎י שאשתך עקרה כדכתיב לעיל ותהי שרי עקרה. ד״‎א ואשימך אין כתיב אלא ואעשך לומר ממה שאני עושה אותך בריה חדשה אתה פרה ורבה. שבתחילה היה אברהם חסר ה׳‎ דברים עינים, אזנים וראש הגויה כמו שאמרו רבותינו. והוסיף לו הקב״‎ה אות ה״‎א בשמו כנגד חמשה ענינים שנשלם בם.

ואגדלה שמך באות אחד למנין רמ״‎ח נמצא שם שלם וגוף שלם.

והיה ברכה ברכה תהיה מצויה בכל אשר תעשה, דוגמא ״‎בימים ההם אשים את ירושלים ברכה בקרב הארץ״‎ (זכריה יב,ג ישעיה יט,כד).

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְגוֹ׳. הוֹרָה לוֹ שֶׁאֲפִלּוּ אוֹתָן שְׁלֹשָׁה תּוֹעָלִיּוֹת הַמְדֻמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ יִהְיוּ לְךָ גַּם שָׁמָּה. כִּי אִם תֵּלֵךְ מִמּוֹלַדְתְּךָ, מְקוֹם מִשְׁפַּחְתְּךָ, וְתָחוּשׁ שֶׁבְּעֵת הַצֹּרֶךְ לֹא יִהְיוּ לְךָ אַחִים וְלֹא מְרַחֲמִים, עַל זֶה אָמַר ״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, כִּי גַּם שָׁם יֵצְאוּ מֵחֲלָצֶיךָ מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת. וְאִם תָּחוּשׁ עַל יְרֻשַּׁת הַמָּמוֹן, הִנֵּה פֹּה ״אֲבָרֶכְךָ״ גַּם בְּמָמוֹן. וְאִם תָּחוּשׁ אֶל הַשֵּׁם טוֹב שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּאַרְצְךָ מָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתְךָ, ״וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ״ גַּם פֹּה. וְכְנֶגֶד מַאֲמַר ״לֶךְ לְךָ״, הַיְינוּ לְעַצְמוּתְךָ, אָמַר ״וֶהְיֵה בְּרָכָה״, אַתָּה תִּהְיֶה מְקוֹר הַבְּרָכוֹת עַל־יְדֵי שֶׁתִּדְבַּק בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַהוּא אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יוֹצֵא הַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, וְהוּא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, כִּי מֵימֵי הַבְּרָכוֹת מִן הַמִּקְדָּשׁ יוֹצְאִים, וְעַל יְדֵי דְּרִישַׁת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹרֵשׁ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שֶׁתִּדְבַּק בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת תִּהְיֶה גַּם אַתָּה מָקוֹר לְכָל הַבְּרָכוֹת, וְעַל־יְדֵי שֶׁתִּדְבַּק שָׁם בַּשְּׁכִינָה יִהְיֶה פִּיךָ כְּפִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְיָדְךָ לְבָרֵךְ לְכָל מִי שֶׁתִּרְצֶה.

וּבְמַסֶּכֶת פְּסָחִים (קיז:) ״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״ כוּ׳, כִּי אַבְרָהָם הָיָה לְגוֹי גָּדוֹל יוֹתֵר מִכָּל הָאָבוֹת, כִּי כָּל מַה שֶּׁיָּצָא מִן יִצְחָק וְיַעֲקֹב מִתְיַחֵס גַּם כֵּן לְאַבְרָהָם, נוֹסָף לוֹ עַל יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה. ״וַאֲבָרֶכְךָ״, בְּמָמוֹן, זֶה שֶׁאוֹמְרִים ״אֱלֹהֵי יִצְחָק״, כִּי הוּא נִתְבָּרֵךְ בְּמָמוֹן יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו יב) ״וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ ה׳״. ״וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ״, זֶה שֶׁאוֹמְרִים ״אֱלֹהֵי יַעֲקֹב״, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יח.) ״וַיִּקְרָא לוֹ אֵל״ (בראשית לג כ), הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ לְיַעֲקֹב אֵל כוּ׳. וְכִפְשׁוּטוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְ[עִם] אֲנָשִׁים״ (בראשית לב כט), אֲבָל אַבְרָהָם לֹא הָיָה כִּי אִם ״אַב הֲמוֹן גּוֹיִם״ (בראשית יז ה).

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁצִּוָּה לוֹ שְׁלֹשָׁה, קָבַע לוֹ כְּנֶגְדָּם שָׁלֹשׁ: וְאֶעֶשְׂךָ וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ״, וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ כְּנֶגֶד ״וּמִמּוֹלַדְתְּךָ״, וֶהְיֵה בְּרָכָה כְּנֶגֶד ״וּמִבֵּית אָבִיךָ״. שֶׁתִּמְצָא כִּי בִּהְיוֹת הָאָדָם בְּאַרְצוֹ תּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבֵית אָבִיו יֶשְׁנוֹ בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָא׳ שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה מַכִּירִים וְרֵעִים וְאוֹהֲבִים. ב׳ שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ תְּפָאֲרֵהוּ וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ כְּדֶרֶךְ כָּל מִשְׁפָּחָה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּם. ג׳ שֶׁיִּהְיֶה נִזּוֹן וּמִתְפַּרְנֵס וּמִתְרַחֵם מִבֵּית אָבִיו לְצְרָכָיו. וּכְשֶׁיּוֹצֵא מֵאַרְצוֹ וְכוּ׳ חָסֵר לְכֻלָּן, וְלָזֶה אָמַר אֵלָיו ה׳ כְּנֶגֶד ״מֵאַרְצְךָ״ אֲנִי אֶעֱשֶׂה לְךָ הַרְבֵּה אוֹהֲבִים מִמְּךָ מִיּוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ. וּכְנֶגֶד חֶסְרוֹן הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כַּנִּזְכָּר ״וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ״, וּכְנֶגֶד חֶסְרוֹן הַמּוֹעִיל מִבֵּית אָבִיךָ ״וֶהְיֵה בְּרָכָה״.