בְּרֵאשִׁית י״א · ה׳

וירד ה' לראות. לֹא הֻצְרַךְ לְכָךְ, אֶלָּא בָא לְלַמֵּד לְדַיָּנִים שֶׁלֹּא יַרְשִׁיעוּ הַנִּדּוֹן עַד שֶׁיִּרְאוּ וְיָבִינוּ, מִדְרַשׁ רַבִּי תַנְחוּמָא:

בני האדם. אֶלָּא בְנֵי מִי? שֶׁמָּא בְנֵי חֲמוֹרִים וּגְמַלִּים? אֶלָּא בְנֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּפָה אֶת הַטּוֹבָה וְאָמַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי, אַף אֵלּוּ כָפוּ בַּטּוֹבָה לִמְרֹד בְּמִי שֶׁהִשְׁפִּיעָם טוֹבָה, וּמִלְּטָם מִן הַמַּבּוּל:

וְאִתְגְּלֵי יְיָ לְאִתְפְּרָעָא עַל עוֹבָדֵי קַרְתָּא וּמַגְדְּלָא דִּי בְנוֹ בְּנֵי אֱנָשָׁא

ומלת וירד ד'. בעבור שכל מעשה התחתונים תלוים הם בכח הגבוהים, ומהשמים יתכנו כל העלילות על כן נקרא השם "רוכב שמים" (דבר' לג כו) "היושבי בשמים" (תהלים, קכג, א), וכדרך לשון בני אדם אמר הכתוב וירד:

וַיֵּרֶד ה' לִרְאוֹת. הִנֵּה לְשׁוֹן הַיְרִידָה לִרְאוֹת יֵאָמֵר עַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁאֵין הָעִנְיָן אָז רָאוּי לְעֹנֶשׁ, אֶלָּא מִפְּנֵי הַקִּלְקוּל הַנִּמְשָׁךְ אֵלָיו בְּסוֹף הָעִנְיָן, כְּבֶן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁאָמְרוּ "יָרְדָה תּוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ". וְכֵן הָיָה עִנְיַן סְדוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה" (בראשית יח:כא), כִּי אָמְנָם לֹא הָיָה רִשְׁעָם אָז יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת כְּדֵי לְעָנְשָׁם בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוּלָתִי בְּעִנְיַן הָאַכְזָרִיּוּת נֶגֶד עֲנִיֵּי עַם, שֶׁהָיָה נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ קִלְקוּל גָּמוּר בַּסּוֹף, כְּאָמְרוֹ "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה" (יחזקאל טז:מט). וְכֵן הָיָה עֹנֶשׁ יִשְׂרָאֵל בְּהַגְלוֹתָם, כְּאָמְרוֹ "אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם" (דברים לב:כ).