וַֽיְחִי־תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֙וֹלֶד֙ אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָֽן׃

תרח חי שבעים שנה והוליד את אברם, את נחור ואת הרן. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. אבן עזרא מבאר שאברם נולד במקום הנקרא אור כשדים, ומעיר שקרוב לומר שהיה לאברם שם אחר תחילה, אלא שמשה כתב את השם הנודע בימיו. הפסוק מסמן את המעבר מרשימת הדורות אל סיפור משפחת תרח. תרח הוליד שלושה בנים, ואברם נזכר ראשון מפני חשיבותו, אף שלא בהכרח היה הבכור. מכאן ואילך יעבור הכתוב מן המניין הכללי של הדורות אל הסיפור המפורט של המשפחה שממנה יצא אברהם אבינו.