וַיְחִ֥י שְׂר֖וּג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־נָחֽוֹר׃

שרוג חי שלושים שנה והוליד את נחור. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק ממשיך את השושלת: שרוג מוליד את נחור בגיל שלושים. נחור זה הוא סבו של אברהם, ועל שמו ייקרא גם אחיו של אברהם. הכתוב שומר על המבנה הקבוע של רשימת התולדות, ומתעד את הדור של נחור כחוליה נוספת בשרשרת. כך מתקרב המניין אל סופו: עוד דור אחד ויגיע הכתוב אל תרח, אביו של אברהם. רשימת הדורות המדויקת הזאת מקשרת את אברהם בקו ישיר ורציף אל שם בן נח.