בְּרֵאשִׁית א׳ · ד׳

וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל. אַף בָּזֶה אָנוּ צְרִיכִין לְדִבְרֵי אַגַּדָה, רָאָהוּ שֶׁאֵינוֹ כְדַאי לְהִשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ רְשָׁעִים, וְהִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ, רָאָהוּ כִּי טוֹב, וְאֵין נָאֶה לוֹ וְלַחֹשֶׁךְ שֶׁיִּהְיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְקָבַע לָזֶה תְחוּמוֹ בַּיּוֹם, וְלָזֶה תְחוּמוֹ בַּלַּיְלָה:

וַחֲזָא יְיָ יָת נְהוֹרָא אֲרֵי טָב וְאַפְרֵשׁ יְיָ בֵּין נְהוֹרָא וּבֵין חֲשׁוֹכָא

וירא כמו וראיתי אני (קהלת ב יג, דניאל יו"ד ז) והוא במחשבה,

וטעם ויבדל בקריאת השמות,

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב כָּתַב רַבֵּינוּ שְׁלֹמֹה: אַף בָּזֶה אָנוּ צְרִיכִין לְדִבְרֵי אַגָּדָה: רָאָה שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ רְשָׁעִים, וְהִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ: רָאָהוּ כִּי טוֹב, וְאֵין נָאֶה לוֹ וְלַחֹשֶׁךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעִרְבּוּבְיָא, וְקָבַע לָזֶה תְּחוּמוֹ בַּיּוֹם וְלָזֶה תְחוּמוֹ בַּלַּיְלָה. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית א':ד'): וַיַּרְא - כְּמוֹ "וְרָאִיתִי אָנִי" (קהלת ב יג), וְהִיא בְּמַחְשֶׁבֶת הַלֵּב. וְטַעַם וַיַּבְדֵּל - בִּקְרִיאַת הַשֵּׁמוֹת. וְאֵין דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם נְכוֹנִים: שֶׁאִם כֵּן, יֵרָאֶה כְּעִנְיַן הַמְלָכָה וְעֵצָה חֲדָשָׁה, שֶׁיֹּאמַר, כִּי אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֱלֹהִים: "יְהִי אוֹר", וְהָיָה אוֹר, רָאָה אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, וְלָכֵן הִבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, כָּעִנְיָן בָּאָדָם שֶׁלֹּא יֵדַע טִיבוֹ שֶׁל דָּבָר עַד הֱיוֹתוֹ. אֲבָל הַסֵּדֶר בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כִּי הוֹצָאַת הַדְּבָרִים אֶל הַפֹּעַל יִקָּרֵא "אֲמִירָה": "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (כאן); "וַיֹּאמֶר... יְהִי רָקִיעַ" (בראשית א':ו'); "וַיֹּאמֶר... תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ" (בראשית א':י"א).. וְקִיּוּמָם יִקָּרֵא "רְאִיָּה", כְּעִנְיָן "וְרָאִיתִי אָנִי" דְּקֹהֶלֶת (ב יג); וְכֵן "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל" (בראשית ג':ו'). וְהוּא כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ (כתובות קט א): "רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן", וְכָמוֹהוּ (שמואל ב טו כז): "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל צָדוֹק הַכֹּהֵן הֲרוֹאֶה אַתָּה שֻׁבָה הָעִיר בְּשָׁלוֹם". וְהָעִנְיָן, לְהוֹרוֹת כִּי עֲמִידָתָם בְּחֶפְצוֹ, וְאִם הַחֵפֶץ יִתְפָּרֵד רֶגַע מֵהֶם - יִהְיוּ לְאַיִן. וְכַאֲשֶׁר אָמַר בְּכָל מַעֲשֵׂה יוֹם וָיוֹם: "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב", וּבַשִּׁשִּׁי כַּאֲשֶׁר נִשְׁלַם הַכֹּל: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" (בראשית א':ל"א), כֵּן אָמַר בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בִּהְיוֹת הָאוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב, שֶׁרָצָה בְּקִיּוּמוֹ לָעַד. וְהוֹסִיף בְּכָאן אֶת הָאוֹר. שֶׁאִלּוּ אָמַר סְתָם: וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב, הָיָה חוֹזֵר עַל בְּרִיאַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ; וְלֹא גָּזַר בָּהֶן עֲדַיִן הַקִּיּוּם, כִּי לֹא עָמְדוּ כָּכָה, אֲבָל מִן הַחֹמֶר הַנִּבְרָא בָּרִאשׁוֹן - נַעֲשָׂה בַּשֵּׁנִי רָקִיעַ, וּבַשְּׁלִישִׁי נִפְרְדוּ הַמַּיִם וְהֶעָפָר וְנַעֲשֵׂית הַיַּבָּשָׁה שֶׁקְּרָאָהּ "אֶרֶץ", וְאָז גָּזַר בָּהֶם הַקִּיּוּם וְאָמַר בָּהֶם: "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב".

וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ אֵינֶנּוּ הַחֹשֶׁךְ הַנִּזְכָּר בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא הָאֵשׁ, אֲבָל הוּא אֲפִיסַת הָאוֹר; כִּי נָתַן אֱלֹהִים מִדָּה לָאוֹר, וְשֶׁיִּהְיֶה נֶעְדָּר אַחַר כֵּן עַד שׁוּבוֹ. וְאָמְרוּ קְצָת הַמְּפָרְשִׁים, כִּי הָאוֹר הַזֶּה נִבְרָא לְפָנָיו שֶׁל הקב"ה, כְּלוֹמַר בַּמַּעֲרָב, וְשִׁקְּעוֹ מִיָּד כְּדֵי מִדַּת לַיְלָה, וְאַחֲרֵי כֵן הֵאִיר כְּמִדַּת יוֹם. וְזֶה טַעַם "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" (בראשית א':ה'), שֶׁקֹּדֶם הָיָה לַיְלָה, וְאַחַר כָּךְ יוֹם, וּשְׁנֵיהֶם אַחֲרֵי הֲוָיַת הָאוֹר. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן כְּלָל, כִּי יוֹסִיפוּ עַל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית יוֹם קָצָר. אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁנֹּאמַר, כִּי הָאוֹר נִבְרָא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְלֹא נִתְפַּשֵּׁט בַּיְּסוֹדוֹת הַנִּזְכָּרִים. וְהִבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, שֶׁנָּתַן לִשְׁנֵיהֶם מִדָּה. וְעָמַד לְפָנָיו כְּמִדַּת לַיְלָה, וְאַחַר כָּךְ הִזְרִיחַ אוֹתוֹ עַל הַיְּסוֹדוֹת. וְהִנֵּה קָדַם הָעֶרֶב לַבֹּקֶר. וְעוֹד יִתָּכֵן שֶׁנֹּאמַר, כִּי מִשֶּׁיָּצְאוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ מִן הָאֶפֶס אֶל הַיֵּשׁ הַנִּזְכָּר בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן, נִהְיָה זְמַן. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁזְּמַנֵּינוּ בִּרְגָעִים וְשָׁעוֹת, שֶׁהֵם בָּאוֹר וּבַחֹשֶׁךְ, מִשֶּׁיִּהְיֶה יֵשׁ - יִתָּפֵשׂ בּוֹ זְמַן. וְאִם כֵּן, נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְעָמְדוּ כֵן כְּמִדַּת לַיְלָה מִבְּלִי אוֹר, וְאָמַר "יְהִי אוֹר", וַיְהִי אוֹר, וְגָזַר עָלָיו שֶׁיַּעֲמֹד כְּמִדַּת הָרִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ יֵעָדֵר מִן הַיְּסוֹדוֹת; "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר".

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. וְהָיָה כֵּן, כִּי רָאָה אֱלֹהִים וּבָחַר בִּמְצִיאוּתוֹ מִפְּנֵי הַתַּכְלִית אֲשֶׁר הוּא הַטּוֹב שֶׁבִּגְלָלוֹ הִמְצִיאוֹ בִּידִיעָתוֹ הַפּוֹעֶלֶת:

וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁשִּׁמֵּשׁ בָּהֶם הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, הָיוּ זְמַנֵּי אוֹר וְזְמַנֵּי חֹשֶׁךְ, שֶׁלֹּא בְּכֹחַ סִבּוּב גַּלְגַּל, אֶלָּא בְּרָצוֹן אֱלֹהִי שֶׁהִבְדִּיל בֵּין זְמַן הָאוֹר לִזְמַן הַחֹשֶׁךְ.

וירא אלקים את האור פירוש ויחשוב, כי ראיה זו בלב היא כמו וראיתי את הדם, ראה אתה אומר אלי וראיתי אני דקהלת. ואעפ״‎י שהכל גלוי לפניו מה שהיה והוה ויהיה. ולא יתכן לפרש ולהסביר לעולם ראיה זו כשאר ראיות.

ויבדל אלקים בזמנו ביום רביעי דוגמא זכר ונקבה בראם שפירושו אחרי כן, אלא על ידי שהתחיל בו פירש לך מגמר מלאכתו. ויש מפרשים ויבדל אלקים הוא בקריאת שמות כמו שמפרש והולך.