וכי יגור אתכם גר ועשה פסח. יָכוֹל כָּל הַמִּתְגַּיֵּר יַעֲשֶׂה פֶסַח מִיָּד, תַּ"ל "חֻקָּה אַחַת" וְגוֹ', אֶלָּא כָּךְ מַשְׁמָעוֹ - "וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר" וּבָא לַעֲשׂוֹת פֶּסַח עִם חֲבֵרָיו, "כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ יַעֲשֶׂה" (ספרי):
וַאֲרֵי יִתְגַיַר עִמְכוֹן גִיוֹרָא וְיַעְבֵּד פִּסְחָא קֳדָם יְיָ כִּגְזֵרַת פִּסְחָא וְכִדְחָזֵי לֵהּ כֵּן יַעְבֵּד קְיָמָא חַד יְהֵי לְכוֹן וּלְגִיוֹרָא וּלְיַצִיבָא דְאַרְעָא
וכי יגור אתכם גר. גם הוא יעשה פסח שני כמשפט ויש אומרים כי הטעם על פסח ראשון:
וְטַעַם וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר - לְצַוּוֹת הַגֵּרִים בְּפֶסַח זֶה שֶׁל מִדְבָּר כַּאֲשֶׁר יְצַוֶּה בּוֹ לְיִשְׂרָאֵל. וְיִתָּכֵן כִּי מַה שֶׁאָמַר בְּסֵדֶר בֹּא אֶל פַּרְעֹה ״וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח״ (שמות יב מח) הוּא עַל פֶּסַח מִצְרַיִם, כִּי הַפָּרָשָׁה הַהִיא עַל פֶּסַח מִצְרַיִם נֶאֶמְרָה כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי שָׁם, וְהָיָה בְּמַשְׁמָע כִּי הַגֵּרִים הַיּוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם, עֵרֶב רַב, יַעֲשׂוּ פֶּסַח, שֶׁאַף הֵם הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס, אֲבָל הַמִּתְגַּיְּרִים אַחֲרֵי כֵן בַּמִּדְבָּר אוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא יִתְחַיְּבוּ בַּפֶּסַח, שֶׁלֹּא הָיוּ הֵם אוֹ אֲבוֹתֵיהֶם בִּכְלַל ״וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם״ (דברים ו כג). לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ בְּכָאן לְחַיְּבָם בְּפֶסַח דּוֹרוֹת בַּמִּדְבָּר וּבָאָרֶץ:
וכי יגור אתכם גר אהדריה קרא לפסח שני.
וְכִי יָגוּר. אָמַר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהַטִּיל עַל יִשְׂרָאֵל מִשְׁפַּט הַגֵּרִים לְבַל יְזַלְזְלוּ בַּמִּצְווֹת, וְלָזֶה אָמַר וְכִי יָגוּר מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, וּמַה עִנְיָן רִאשׁוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם זֶה לְיִשְׂרָאֵל.
וְעָשָׂה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּתַב ״וְעָשָׂה״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לַחְזֹר לוֹמַר כֵּן יַעֲשֶׂה, וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁבָּא לִשְׁלֹל גֵּר תּוֹשָׁב, וְלָזֶה אָמַר וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְיִהְיֶה מֵאוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים פֶּסַח, דְּהַיְנוּ גֵּר שֶׁמְּקַיֵּם הַתּוֹרָה, עַל זֶה אֲנִי מְצַוְּךָ כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וְגוֹ׳ כֵּן יַעֲשֶׂה. וְאֵין פֵּרוּשׁ זֶה מַסְפִּיק, כִּי מוּבָן הוּא הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּגֵר גָּמוּר.
וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי (במדבר ט:יד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הֲרֵי שֶׁנִּתְגַיֵּר בֵּין שְׁנֵי פְּסָחִים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה שֵׁנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּלְאֶזְרַח״, מָה אֶזְרָח שֶׁלֹּא עָשָׂה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב ״וְעָשָׂה״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר אִם הָיָה בֶּן מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹן אָז יִתְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת שֵׁנִי כְּשֶׁלֹּא הֻכְשַׁר. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ וְעָשָׂה תְּנַאי הוּא, אָז הוּא כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וְגוֹ׳ יַעֲשֶׂה, פֵּרוּשׁ חֻקַּת הַפֶּסַח הוּא שֶׁיֶּשְׁנוֹ גַּם כֵּן בְּתַשְׁלוּמִין, אֲבָל אִם אֵינוֹ בְּפֶסַח רִאשׁוֹן אֵינוֹ בְּפֶסַח שֵׁנִי.
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ, בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה פֵּרַט הַכָּתוּב הַגֵּר בְּמִצְוָה זוֹ מִכָּל הַמִּצְווֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לִי אֶלָּא פֶּסַח שֶׁהִשְׁוָה הַגֵּר לָאֶזְרָח, כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״חֻקָּה אַחַת״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן, עִם כָּל זֶה לָמָּה לֹא בָּחַר לְפָרֵט אֶלָּא בְּמִצְוַת פֶּסַח? אָכֵן לְצַד שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאֵין הַגֵּר חַיָּב בְּפֶסַח, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה לֹא הוּא וְלֹא אֲבוֹתָיו בְּמִצְרַיִם, וְאֵין מָקוֹם לְמַעֲשֵׂה פֶּסַח אֶצְלָם כִּי לֹא פָּסַח ה׳ עַל בָּתֵּיהֶם בְּמִצְרַיִם. וְזֶה דּוֹמֶה לְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ביכורים א,ד) גֵּר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר וְכוּ׳, כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה. לָזֶה חִדֵּשׁ הַכָּתוּב דִּין זֶה כָּאן וְאָמַר וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח, הוֹסִיף בּוֹ תּוֹסֶפֶת פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲגַם שֶׁאֵינוֹ מֵהַיּוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם, אַף עַל פִּי כֵן מִלְּבַד שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת, וְאַף גַּם זֹאת ״וְעָשָׂה פֶסַח״ וְגוֹ׳:
וְדִקְדֵּק לוֹמַר אִתְּכֶם, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁאַתֶּם רוֹאִים זֶה חָדָשׁ מִקָּרוֹב בָּא, עִם כָּל זֶה אִתְּכֶם הוּא כְּאֶחָד מִמֶּנּוּ, וִיצִיאָתֵנוּ מִמִּצְרַיִם הָיְתָה גְּאֻלַּת עוֹלָם גַּם לְנֶפֶשׁ הַגֵּר, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה בַּנִּגְלֶה הָיָה בַּנִּסְתָּר, כִּי שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה אֶחָד הוּא, וּכְשֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם הָיְתָה כְּלָלוּת הַקְּדֻשָּׁה טְבוּעָה בְּטֻמְאַת מִצְרַיִם, וְאִם חָס וְשָׁלוֹם הָיָה כְּלָלוּת הַקְּדֻשָּׁה נִטְבָּע אֵין תְּרוּפָה לָעֲנָפִים, כִּי הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר, וְהַצָּלַת הָעִקָּר נוֹגַעַת גַּם לָעֲנָפִים.
וְאָמַר כְּחֻקַּת הַפֶּסַח, חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיֹּאמַר הָאוֹמֵר: הֵן הָאֱמֶת כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה כָּל מִשְׁפְּטֵי פֶסַח, אֲבָל דְּבָרִים שֶׁהֵם מַמָּשׁ דִּבְרֵי שֶׁקֶר, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר לְהַגִּיד ״עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ״ וְגוֹ׳ וְכַדּוֹמֶה, עֲדַיִן דָּן אָנֹכִי כִּי לֹא יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר, תַּלְמוּד לוֹמַר ״כְּחֻקַּת הַפֶּסַח״, כִּי יָכוֹל יוּכַל דַּבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי הָיֹה הָיָה גַּם הוּא בְּמִצְרַיִם בִּבְחִינַת הַשָּׁרָשִׁים. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות כ״ג:ט׳) ״וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר״.
וְאָמְרוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה בָּא לְחוֹבָה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁלֹּא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִרְשׁוּת שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר ״כֵּן יַעֲשֶׂה״ חוֹבָה, וּמַאֲמַר חֻקָּה אַחַת בָּא לְהַשְׁווֹת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ: