בְּמִדְבַּר ז׳ · ל״ו

בַּיּוֹם֙ הַחֲמִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃

במילים פשוטות

ביום החמישי הקריב שלומיאל בן צורישדי, נשיא שבט שמעון. אור החיים דורש בשמו רמז לשבט שמעון: ״שלומיאל״ - ששילם לו אל על חטא יוסף, כשאסר אותו יוסף במשמר, וכן על מה ששילם ה' במעשה זמרי; ״צורישדי״ - שה' אמר לכיליון השבט ״די״ ועצר את המגפה. הרמזים קושרים את שם הנשיא לתולדות שבטו ולמידת הדין והרחמים שנהגו בו. אף על פי כן, זכה שבט שמעון להביא את קרבנו לחנוכת המזבח כאחד הנשיאים. שמו של שלומיאל, לפי אור החיים, נושא בתוכו את זכרון האירועים שעברו על השבט ואת מידת ה' עמו, גם בעונש וגם בעצירת הפורענות.
מבוסס על אור החיים, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

בְּיוֹמָא חֲמִישָׁאָה רַבָּא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בַּר צוּרִישַׁדָי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

שְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי. יִרְמוֹז לְשִׁמְעוֹן שֶׁשִּׁלֵּם לוֹ אֵל עַל חֵטְא יוֹסֵף וַיֶּאֱסוֹר אוֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר, גַּם מַה שֶׁשִּׁלֵּם ה׳ בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי, צוּרִי שַׁדָּי שֶׁה׳ אָמַר לְכִלְיוֹנוֹ דַּי, דִּכְתִיב (במדבר כה:ח) ״וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה״.

מקור: ספריא · נחלת הכלל