בְּמִדְבַּר ז׳ · כ״ג

וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ {פ}

במילים פשוטות

לזבח השלמים הביא נתנאל שני בקר, חמישה אילים, חמישה עתודים וחמישה כבשים בני שנה - זה קרבן נתנאל בן צוער. רש״י דורש רמזים: ״בקר שנים״ כנגד משה ואהרן שנתנו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, ושלושת המינים - אילים, כבשים ועתודים - כנגד כהנים לויים וישראלים, וכנגד תורה נביאים וכתובים. השלמים, הנקראים כך על שם השלום, מבטאים אחדות ושלמות. הרמזים שדורש רש״י מחברים את הקרבן לערכי היסוד של האומה - מנהיגיה, מעמדותיה וחלקי תורתה. אף שהקרבן זהה בכל הנשיאים, מלמד רש״י שבמספרים ובמינים גנוזה משמעות עמוקה של שלום ושלמות בעם ישראל ובעבודת ה'.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ולזבח השלמים בקר שנים. כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁנָּתְנוּ שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם:

אלים כבשים ועתדים. שְׁלֹשָׁה מִינִים כְּנֶגֶד כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, וּכְנֶגֶד תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים, שָׁלֹשׁ חֲמִשִּׁיּוֹת כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשִׁין וַחֲמֵשֶׁת הַדִּבְּרוֹת הַכְּתוּבִין עַל לוּחַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה הַכְּתוּבִים עַל הַשֵּׁנִי; עַד כָּאן בִּיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִין חַמְשָׁא גְדָיֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵי שַׁתָּא חַמְשָׁא דֵין קֻרְבַּן נְתַנְאֵל בַּר צוּעָר

מקור: ספריא · נחלת הכלל