יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ {ס}

יברכך. שֶׁיִּתְבָּרְכוּ נְכָסֶיךָ:

וישמרך. שֶׁלֹּא יָבֹאוּ עָלֶיךָ שׁוֹדְדִים לִטֹּל מָמוֹנְךָ; שֶׁהַנּוֹתֵן מַתָּנָה לְעַבְדּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁמְרוֹ מִכָּל אָדָם, וְכֵיוָן שֶׁבָּאִים לִסְטִים עָלָיו וְנוֹטְלִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, מַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ בְּמַתָּנָה זוֹ? אֲבָל הַקָּבָּ"ה, הוּא הַנּוֹתֵן, הוּא הַשּׁוֹמֵר; וְהַרְבֵּה מִדְרָשִׁים דָּרְשׁוּ בוֹ בְּסִפְרֵי:

יְבָרְכִינָךְ יְיָ וְיִטְרִינָךְ

יברכך. תוספות חיים ועושר:

וטעם וישמרך. שישמור התוספת שלא יגזול אחר מה שהוסיף:

וְטַעַם יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, כִּי הַבְּרָכָה - מִלְמַעְלָה, וְהַשְּׁמִירָה - שֶׁתִּשְׁמֹר אוֹתָהּ, כְּטַעַם ״זָכוֹר וְשָׁמוֹר״. וְעוֹד: יָאֵר הַשֵּׁם הַגָּדוֹל אֶת פָּנָיו הַמַּבִּיטִים בְּךָ. וְכָךְ אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (ספרי על במדבר ו כה): רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה מְאוֹר שְׁכִינָה. וִיחֻנֶּךָּ שֶׁתִּשָּׂא חֵן בְּעֵינָיו, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה ט ד): ״עוֹלָמִי עוֹלָמִי, הַלְוַאי תְּהֵא מַעֲלַת חֵן לְפָנַי בְּכָל שָׁעָה״. וְעוֹד: יִשָּׂא הַשֵּׁם פָּנָיו אֶל הַשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם הַכֹּל בְּבֵיתְךָ. וְכָךְ אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (ספרי על במדבר ו כו): רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה שְׁלוֹם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם כִּי אֲנִי הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי, וְשָׁלוֹם:

יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ. בְּבֵאוּר נֹסַח הַבְּרָכוֹת רַבּוּ הַדֵּעוֹת, אִיש לְפִי שִׂכְלוֹ יְפָרְשֵׁם. וּבַיַּלְקוּט (ו תשי) תִּמְצָא הַרְבֵּה דֵּעוֹת, יְבֻקַּשׁ מִמְּקוֹמוֹ וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בְּזִכְרוֹנָם. אַךְ אוֹמֵר אֲנִי דֶּרֶךְ כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת מַתְחִילִים בְּיוֹ״ד אֲשֶׁר הַנֶּעְלָם מִמֶּנָּה עוֹלֶה לְמִסְפַּר עֲשָׂרָה כְּמוֹ הַנִּגְלֶה, כִּי הַנֶּעְלָם מִן יוֹ״ד הוּא ו׳ ד׳, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת כְּפוּלוֹת, כִּי חֵלֶק מֵהֶם אֶל הַגּוּף וְחֵלֶק מֵהֶם אֶל הַנְּשָׁמָה הַנֶּעֱלֶמֶת, כִּי שְׁנֵיהֶם בָּאוּ בְּמִסְפָּרָם עֲשָׂרָה, כְּאָמְרוּ רז״ל (נדה לא.) שְׁלֹשָׁה שׁוּתָּפִים בָּאָדָם: אָבִיו מַזְרִיעַ לֹבֶן שֶׁבּוֹ, שֶׁמִּמֶּנּוּ גִּידִין וַעֲצָמוֹת וּמֹחַ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ וְצִפָּרְנַיִם וְלֹבֶן שֶׁבָּעֵינַיִם, הֲרֵי חֲמִשָּׁה; אִמּוֹ מַזְרַעַת אֹדֶם שֶׁבּוֹ, שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹר וּבָשָׂר וְדָם וּשְׂעָרוֹת וְשָׁחֹר שֶׁבָּעֵינַיִם, הֲרֵי חֲמִשָּׁה; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בּוֹ עֲשָׂרָה דְּבָרִים רוּחָנִיִּים וְהֵם: רוּחַ, וּנְשָׁמָה, וְקַלְסְתֵּר פָּנִים, וּרְאִיַּת הָעַיִן, וּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, וְדִבּוּר פֶּה, וְהִלּוּךְ רַגְלַיִם, וְדַעַת, וּבִינָה, וְהַשְׂכֵּל. וְכָל עֶשְׂרִים חֲלָקִים אֵלּוּ מִתְבָּרְכִין עַל יְדֵי שֶׁיִּשָּׂא הַכֹּהֵן עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁמִּן כָּל אֶצְבַּע תָּחוּל הַבְּרָכָה עַל חֵלֶק גַּשְׁמִי הַנִּגְלֶה וְעַל חֵלֶק רוּחָנִי הַנִּסְתָּר, וּשְׁלֹשָׁה יוֹדִי״ן הַיְינוּ שִׁשִּׁים כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּכָל הַבְּרָכוֹת, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם דָּרְשׁוּ (ילקו״ש שיר ג תתקפו) פָּסוּק (שיר ג ז) ״שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ״. וּשְׁלֹשָׁה י׳ הַיְינוּ שְׁלֹשִׁים וְנִסְמְכוּ לִסְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם, לוֹמַר לְךָ שֶׁבִּזְכוּת הַנְּזִירוּת יִזְכּוּ לַבְּרָכוֹת.

וְעַל צַד הָרֶמֶז יֵשׁ לְפָרֵשׁ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אֵלּוּ עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה פָּרָשַׁת יִתְרוֹ (יט ד) הַמִּדְרָשׁ (שהש״ר ג כא) הָאוֹמֵר שֶׁמִּתְּחִלָּה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בַּת, וְאַחַר כָּךְ אָחוֹת, וְאַחַר כָּךְ אֵם, כִּי כָל זֶה מוֹרֶה עַל הַמֶּמְשָׁלָה. כִּי מִתְּחִלָּה קְרָאָהּ בַּת שֶׁמִּסְתָּמָא הָאָב מוֹשֵׁל עַל הַבַּת וְהוּא לְמַעְלָה וְהַבַּת לְמַטָּה, עַל כֵּן אָמַר ״יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ״, שֶׁתִּמְשֹׁךְ שֶׁפַע הַבְּרָכוֹת מִלְּמַעְלָה, כִּי הוּא שׁוֹמְרֶךָ וְכָל שׁוֹמֵר לְמַעְלָה מִן הַנִּשְׁמָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו כב) ״בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ״, וְכֵן רַבִּים. וְאַחַר כָּךְ קְרָאָהּ אָחוֹת, בְּדוֹמֶה לוֹ. עַל מַדְרֵגָה זוֹ נֶאֱמַר ״יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ״, בְּעָמְדְךָ לְנֶגְדּוֹ פָּנִים בְּפָנִים, כְּדֶרֶךְ קַבָּלַת הַלְּבָנָה אוֹרָהּ מִן הַחַמָּה בְּעָמְדָהּ לְנֶגְדָּהּ. וְאַחַר כָּךְ קְרָאָהּ אֵם הַמּוֹשֶׁלֶת עַל הַבַּת, כָּךְ צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת ה׳, כְּמוֹ שֶׁעֵינֵי הַבַּת נְשׂוּאוֹת אֶל הָאֵם, כָּךְ יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ כִּבְיָכוֹל. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים אֵלּוּ, אֲבָל נְכוֹחִים הֵם לְמוֹצְאֵי דָעַת.

יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ. הִקְדִּים הַבְּרָכָה וְאַחַר כָּךְ הַשְּׁמִירָה, לוֹמַר שֶׁיְּצַוֶּה ה׳ שְׁמִירָתוֹ לָהֶם לְפִי עֵרֶךְ הַבְּרָכָה וּגְדֻלָּתָהּ. עוֹד יִרְצֶה שֶׁכָּל כָּךְ תִּהְיֶה גְּדֻלַּת הַבְּרָכָה עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ ה׳ לִשְׁמָרְךָ. עוֹד יִרְצֶה יְבָרֶכְךָ וְלֹא יְסֻבַּב רָעָה מֵהַבְּרָכָה כְּדֶרֶךְ ״פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ״ וְגוֹ׳ (דברים ח:יב).