בְּמִדְבַּר ה׳ · י״ח

וְהֶעֱמִ֨יד הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־הָאִשָּׁה֮ לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֒ וּפָרַע֙ אֶת־רֹ֣אשׁ הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֣ן עַל־כַּפֶּ֗יהָ אֵ֚ת מִנְחַ֣ת הַזִּכָּר֔וֹן מִנְחַ֥ת קְנָאֹ֖ת הִ֑וא וּבְיַ֤ד הַכֹּהֵן֙ יִהְי֔וּ מֵ֥י הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרְרִֽים׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הכהן מעמיד את האישה לפני ה׳, פורע את שער ראשה, ונותן על כפיה את מנחת הזיכרון, בעוד בידו מי המרים המאררים. רש״י מבאר שמעמידים אותה ממקום למקום כדי לייגעה שאולי תודה, ו״ופרע״ פירושו סותר את קליעת שערה כדי לבזותה. אבן עזרא מפרש שהכהן מוציא את שערה שהיה מכוסה. הטקס נועד לעורר את האישה להודות אם אמנם חטאה, קודם שתשתה את המים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והעמיד הכהן וגו'. וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר "וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה'"? אֶלָּא מַסִּיעִין הָיוּ אוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּדֵי לְיַגְּעָהּ וְתִטָּרֵף דַּעְתָּהּ וְתוֹדֶה (סוטה ח'):

ופרע. סוֹתֵר אֶת קְלִיעַת שְׂעָרָהּ, כְּדֵי לְבַזּוֹתָהּ, מִכָּאן לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁגִּלּוּי הָרֹאשׁ גְּנַאי לָהֶן (כתובות ע"ב):

לפני ה'. בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר, הוּא שַׁעַר הָעֲזָרָה הַמִּזְרָחִי, דֶּרֶךְ כָּל הַנִּכְנָסִים (סוטה ז'):

ונתן על כפיה. לְיַגְּעָהּ, אוּלַי תִּטָּרֵף דַּעְתָּהּ וְתוֹדֶה, וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁם הַמְיֻחָד עַל הַמָּיִם (שם י"ד):

המרים. עַל שֵׁם סוֹפָן, שֶׁהֵם מָרִים לָהּ (שם כ'):

המאררים. הַמְחַסְּרִים אוֹתָהּ מִן הָעוֹלָם, לְשׁוֹן "סִלּוֹן מַמְאִיר" (יחזקאל כ"ח), וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ מַיִם אֲרוּרִים, שֶׁהֲרֵי קְדוֹשִׁים הֵן, וְלֹא אֲרוּרִים כָּתַב הַכָּתוּב, אֶלָּא מְאָרְרִים אֶת אֲחֵרִים, וְאַף אֻנְקְלוֹס לֹא תִרְגֵּם "לִיטַיָּא" אֶלָּא "מְלַטְטַיָּא" - שֶׁמַּרְאוֹת קְלָלָה בְּגוּפָהּ שֶׁל זוֹ:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann -- corrected vocalization

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִיקֵים כַּהֲנָא יָת אִתְּתָא קֳדָם יְיָ וְיִפְרַע יָת רֵישָׁא דְאִתְּתָא וְיתֵּן עַל יְדָהָא יָת מִנְחַת דוּכְרָנָא מִנְחַת קִנְאָתָא הִיא וּבִידָא דְכַהֲנָא יְהוֹן מַיָא מְרִירַיָא מְלַטְטַיָא

Onkelos Numbers

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ופרע את ראש האשה. יגלה ולפי דעתי יוציא פרע ראשה שהיה מכוסה:

מי המרים. לפי דעתי שמלת מי סמוך ומלת המרים תאר השם אם כן סודו ידוע גם יתכן שנקראו על שם סופם כמו ובגדי ערומים תפשיט והעד ובאו בה המים המאררים למרים להורות כי האלות הנקראות המאררים ישימו המים מרים אחר היותם מתוקים:

ומלת המאררים. מהבנין הכבד כמו אשר אררה ה':

On Your Way

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים - אָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים כִּי הַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָם עַל שֵׁם סוֹפָהּ שֶׁתִּהְיֶה בָּהֶם מָרָה, כִּי יָמֵר לָהּ הַשֵּׁם מְאֹד וִיאָרְרוּ אוֹתָהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ כָּךְ אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (נשא נז): נִקְרְאוּ מָרִים עַל שֵׁם סוֹפָם שֶׁמְּמָרְרִים אֶת הַגּוּף וּמְעַרְעֲרִין אֶת הֶעָוֹן. אֲבָל בַּגְּמָרָא (סוטה כ) אָמְרוּ שֶׁהַכֹּהֵן נוֹתֵן בַּמַּיִם דָּבָר מַר וְהוּא לְעוֹרֵר אוֹתָהּ. וְאִם כֵּן כְּשֶׁאָמַר "וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים", הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמָּרִים לִמְאָרְרִים. וּבְסִפְרֵי (נשא סח) עוֹד: ״וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים״ (במדבר ה׳:כ״ג) - מַגִּיד שֶׁהַכְּתָב עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי הָאִשָּׁה בִּשְׁתוֹתָהּ אֶת הַמַּיִם יִמְתְּקוּ לָהּ כִּשְׁאָר הַמַּיִם, וְאַחֲרֵי כֵן בְּבוֹאָם בְּקִרְבָּהּ אִם נִטְמְאָה יְעוֹרְרוּ אוֹתָהּ וְתַרְגִּישׁ מִיָּד הַמְּרִירוּת בְּפִיהָ וּבְקִרְבָּהּ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (במדבר ה׳:כ״ז): ״וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים״, כִּי אַחֲרֵי הַשְּׁתִיָּה בְּבֹאָם בְּבִטְנָהּ מִיָּד יָשׁוּבוּ לְמָרִים בְּפִיהָ וּבְקִרְבָּהּ, כְּמִנְהַג הַדְּבָרִים הַמְעוֹרְרִים וְהַמְּקִיאִים שֶׁיְּמָרְרוּ הַשּׁוֹתִים אוֹתָם מְאֹד. וְאַחֲרֵי כֵן תִּצְבֶּה בִטְנָהּ וְתִפֹּל יְרֵכָהּ. וְנִקְרְאוּ מְאָרְרִים בַּעֲבוּר הָאָלוֹת הַנִּמְחִים בָּהֶם שֶׁמְּקַלְּלִים אוֹתָהּ. וְאָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים כִּי מִלַּת מֵי כְּמוֹ מַיִם הַמָּרִים, וּבָא סָמוּךְ בִּמְקוֹם מֻכְרָת, כְּמוֹ שֶׁבָּא הֶפְכּוֹ "מַיִם בִּרְכָּיִם"(יחזקאל מז ד). וְר״א אָמַר (אבן עזרא על במדבר ה׳:י״ח) כִּי מֵי סָמוּךְ, וּמִלַּת הַמָּרִים תֹּאַר הַשֵּׁם, וְאִם כֵּן סוֹדוֹ יָדוּעַ. וְאֵינוֹ נָכוֹן לִי בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר ״וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים״:

Vocalized Edition