וּבָ֨א אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהוֹרִ֕דוּ אֵ֖ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֑ךְ וְכִ֨סּוּ־בָ֔הּ אֵ֖ת אֲרֹ֥ן הָעֵדֻֽת׃

הפסוק מתאר את השלב הראשון: ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה, והורידו את פרוכת המסך, וכיסו בה את ארון העדות. רש״י מבאר שאהרן ובניו יכניסו כל כלי לנרתיקו המפורש בפרשה זו, כדי שבני קהת יצטרכו רק לשאת, ו״בנסוע המחנה״ פירושו כשהענן מסתלק והם יודעים שיסעו. אבן עזרא מבאר ש״פרוכת המסך״ היא הפרוכת שתסוך ותכסה על הארון. לפי פשט הכתוב, לפני המסע הכהנים עצמם מורידים את הפרוכת המבדילה בין הקודש לקודש הקודשים, ומכסים בה את הארון, שכן רק כהן רשאי לגעת בכלים ולכסותם. כך מתחיל תהליך הכיסוי המדוקדק של כל כלי, שנועד להגן על בני קהת מנגיעה ישירה בקודש בעת נשיאתו.