רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ונוסף על נחלת המטה. שֶׁהֲרֵי בְנָהּ יוֹרְשָׁהּ, וְהַבֵּן מִתְיַחֵס עַל שֵׁבֶט אָבִיו:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann -- corrected vocalization
בְּמִדְבַּר ל״ו · ג׳
וְ֠הָי֠וּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַחֲלָתָן֙ מִנַּחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
ראשי גלעד מציגים את חששם: אם בנות צלפחד תינשאנה לאנשים משבט אחר, תיגרע נחלתן מנחלת אבותינו ותיווסף על נחלת השבט אשר תהיינה לו, ומגורל נחלתנו ייגרע. רש״י מבאר ש״ונוסף על נחלת המטה״ פירושו שהבן יורש את אמו, והבן מתייחס על שבט אביו, ולכן הנחלה תעבור לשבט הבעל. אונקלוס מתרגם שנחלתן תימנע מנחלת אבותינו ותיווסף על נחלת השבט האחר. כך מנוסח החשש שנישואי הבנות לשבט זר יגרמו להעברת קרקע מנחלת מנשה לשבט אחר.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וִיהֶוְיַן לְחַד מִבְּנֵי שִׁבְטַיָא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִנְשִׁין וְתִתְמְנַע אַחֲסַנְתְּהוֹן מֵאַחֲסָנַת אֲבְהָתָנָא וְתִתּוֹסַף עַל אַחֲסָנַת שִׁבְטַיָא דִיֶהֶוְיָן לְהוֹן וּמֵעֲדַב אַחֲסַנְתָּנָא יִתְמְנָע
Onkelos Numbers