וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃

פסוק זה פותח פרשה חדשה בעניין ערי הלויים וערי המקלט. הכתוב מציין שהדיבור נאמר בערבות מואב, על ירדן יריחו, כלומר במקום חנייתם של ישראל בסוף המדבר סמוך לכניסה לארץ. אונקלוס מתרגם שהיה זה מאמר של ה׳ אל משה במישור מואב על ירדן יריחו. ציון המקום מדגיש שהציוויים הללו נאמרו בשלב האחרון של המסע, סמוך לכניסה לארץ, כהכנה לחלוקת הנחלה ולסדרי הישוב בה.