בְּמִדְבַּר ל״ג · מ״ט

מבית הישמת עד אבל השטים. כָּאן לִמֶּדְךָ שִׁעוּר מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל י"ב מִיל, דִּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לְדִידִי חָזֵי לִי הַהוּא אַתְרָא וְכוּ' (עירובין נ"ה):

אבל השטים. מִישׁוֹר שֶׁל שִׁטִּים אָבֵל שְׁמוֹ:

וּשְׁרוֹ עַל יַרְדְנָא מִבֵּית יְשִׁימוֹת עַד מֵישַׁר שִׁטִין בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב

מבית הישימת. הוא הגיא הנשקף על פני הישימון אז צוה השם להזהיר ישראל כי הם קרובים לעבור:

ויחנו על הירדן וגו' בערבות מואב - שם, וידבר ה' אל משה בערבות מואב על ירדן ירחו.

מבית הישמת עד אבל השטים הוא שנאמר בפרשת חוקת ומנחליאל במות ומבמות הגיא כלומר כשבאו לנחליאל משם נתפשטו לבמות ומבמות נתפשטו אל הגיא.

וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים. עַל צַד הָרֶמֶז יֵשׁ לְפָרֵשׁ שֶׁלְּכָךְ הִזְכִּיר שְׁנֵי קְצָווֹת אֵלּוּ, לְפִי שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ מְדַבֶּרֶת מִמִּיתַת אַהֲרֹן, וְאָמְרוּ רז״ל (ר״ה יח:) שֶׁשְּׁקוּלָה מִיתַת הַצַּדִּיקִים כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ. וְדָבָר זֶה יֵשׁ בּוֹ רֶמֶז בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה: ״וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים וְגוֹ׳ בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״, הוּא חֹדֶשׁ אָב שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפָה בֵּית אֱלֹהֵינוּ, וְהוּקְבַּע לִבְכִיָּה לְדוֹרוֹת מִזְּמַן הַמְרַגְּלִים, כְּדֵי לְהוֹרוֹת שֶׁשְּׁנַיִם אֵלּוּ שְׁקוּלִים, עַל כֵּן נִזְדַּמְּנוּ בְּחֹדֶשׁ אֶחָד. וְזֶהוּ הָרָמוּז ״מִבֵּית הַיְשִׁימוֹת״, כִּי הוּא לְשׁוֹן שְׁמָמָה וְחֻרְבַּן הַבַּיִת. וְ״אָבֵל הַשִּׁטִּים״ הוּא לְשׁוֹן אֶרֶז, וְרֶמֶז אֶל הַזְּמַן שֶׁנִּתְאַבְּלוּ בּוֹ עַל הַצַּדִּיק שֶׁנִּמְשַׁל אֶרֶז, וְנִזְדַּמְּנוּ שְׁנֵיהֶם לְפֻנְדָּק אֶחָד. וְחִבּוּר שְׁנֵי קְצָווֹת אֵלּוּ מוֹרֶה שֶׁשְּׁקוּלִים הֵמָּה, כְּאִלּוּ הַקָּצֶה הָאֶחָד הָיָה מַרְגִּישׁ ״אָבֵל הַשִּׁטִּים״, דְּהַיְנוּ הָאֲבֵלוּת עַל נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק, וְהַקָּצֶה הַשֵּׁנִי הָיָה מַרְגִּישׁ בְּצַעַר ״בֵּית הַיְשִׁימוֹת״.

וְתֵדַע כִּי בַּיַּלְקוּט בִּישַׁעְיָה (כט) מַסִּיק בַּפָּסוּק ״הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה״ (ישעיה כט יד), גָּדוֹל סִלּוּקָם שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם יוֹתֵר מִן תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנֶה קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה וּמֵחוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. קַשְׁיָן אַהֲדָדֵי, כִּי רז״ל אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁשְּׁקוּלִים הֵמָּה, וְכָאן אָמַר גָּדוֹל סִלּוּקָן. וְהַבֵּט יָמִין וּרְאֵה, כִּי בַּמִּדְרָשׁ הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״סִלּוּקָן״, וּבַגְּמָרָא אָמְרוּ ״מִיתַת צַדִּיקִים״, וּבַמִּדְרָשׁ הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ״, וּבַגְּמָרָא אָמְרוּ ״כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ״.

וְהַבֵּאוּר לְכָל זֶה, כִּי לְשׁוֹן ״חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ״ מוֹרֶה עַל הַזְּמַן שֶׁחֹמֶר הַבַּיִת מֵעֵצִים וַאֲבָנִים נִשְׁאַר קַיָּם, אַךְ שֶׁנֶּחֱרַב כִּי יָצָא מִמֶּנּוּ כָּל הֲדָרוֹ וְהוֹדוֹ, דְּהַיְנוּ סִלּוּק מִן הַבַּיִת כָּל הַדְּבָרִים רוּחָנִיִּים שֶׁהָיוּ בּוֹ, אֲבָל לְשׁוֹן ״שְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ״ קָשָׁה מִזּוֹ, כִּי נוֹסָף עַל סִלּוּק הָרוּחָנִיּוּת מִשָּׁם גַּם הַחֹמֶר נִשְׂרַף. כְּמוֹ כֵן בַּצַּדִּיקִים, כְּשֶׁמַּזְכִּיר לְשׁוֹן מִיתָה הוּא מְדַבֵּר כְּנֶגֶד הַחֹמֶר, כִּי הַגּוּף מֵת אֲבָל הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ מֵתָה כִּי חַיָּה הִיא, אֲבָל לְשׁוֹן סִלּוּק שַׁיָּךְ עַל הַנְּשָׁמָה וְלֹא עַל הַגּוּף, כִּי הִיא לְבַדָּהּ הָעוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ג כא): ״רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמָעְלָה״. וְהִנֵּה מִיתַת צַדִּיקִים, דְּהַיְנוּ הַדָּבָר הַנּוֹגֵעַ בְּחֹמֶר גּוּף הַצַּדִּיק, וַדַּאי דָּבָר זֶה שָׁקוּל כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ, הַחֹמֶר שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; אֲבָל סִלּוּקָן שֶׁל צַדִּיקִים, דְּהַיְנוּ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הַמִּסְתַּלֵּק וְעוֹלֶה לְמַעְלָה, דָּבָר זֶה מִתְיַחֵס לְחֻרְבַּן בֵּית אֱלֹהֵינוּ, דְּהַיְנוּ הָרוּחָנִיּוּת מִשָּׁם.

וּמָה שֶׁאָמַר שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה, לֹא שֶׁזֶּה גָּדוֹל בְּמַהוּת, אֶלָּא שֶׁהַנֵּזֶק הַמַּגִּיעַ לָעוֹלָם בְּסִלּוּק נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל מִן הַנֵּזֶק הַמַּגִּיעַ לָעוֹלָם בְּסִלּוּק הָרוּחָנִיּוּת מִן הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי יֵשׁ לְדַקְדֵּק מַהוּ שֶׁאָמַר לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, לָמָּה לֹא אָמַר סְתָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁבָּא לִתֵּן טַעַם לָמָּה זֶה גָּדוֹל מִזֶּה, וְאָמַר לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וְחָפֵץ בַּהֲוָיָתוֹ וְקִיּוּמוֹ, וְנֶפֶשׁ הַצַּדִּיק נוֹתֵן יוֹתֵר הֲוָיָה וְקִיּוּם לָעוֹלָם יוֹתֵר מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת שֶׁהָיוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, לְפִי שֶׁצַּדִּיק אֶחָד יְסוֹד עוֹלָם וְנִשְׁמָתוֹ חֲצוּבָה מִתַּחַת כִּסֵּא כָּבוֹד יֵשׁ בָּהּ קְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וְנוֹתֶנֶת הֲוָיָה וְקִיּוּם לְכָל הָעוֹלָם. וְתֵדַע שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁהֲרֵי מֵבִיא עַל זֶה פָּסוּק ״הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו״, וּמַאי מַשְׁמַע שֶׁמְּדַבֵּר בְּסִלּוּקָן שֶׁל צַדִּיקִים, אֶלָּא וַדַּאי בְּסִלּוּק הַנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת הִיא שֶׁקְּרָאָהּ ״חָכְמַת חֲכָמָיו״ כִּי נֶפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת הִיא נוֹתֶנֶת קִיּוּם וַהֲוָיָה לְכָל הָעוֹלָם, וְסִלּוּקָהּ גּוֹרֵם שֶׁעַמּוּדֵי הָעוֹלָם יְרוֹפָפוּ. וְזֶה דָּבָר אֲמִתִּי וְנָכוֹן, רָאוּי לְצָרְפוֹ לְפָסוּק זֶה עַל צַד הָרֶמֶז.