בְּמִדְבַּר ל״ג · ג׳

וַיִּסְע֤וּ מֵֽרַעְמְסֵס֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן מִֽמׇּחֳרַ֣ת הַפֶּ֗סַח יָצְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּיָ֣ד רָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כׇּל־מִצְרָֽיִם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

בני ישראל נסעו מרעמסס בחודש הראשון, בחמישה עשר לחודש, ממחרת הפסח יצאו ביד רמה לעיני כל מצרים. חזקוני מבאר שממחרת הפסח פירושו ערב יום טוב, ושהלילה הראשון נקרא פסח על שם קרבן הפסח שעוסקים בו. הפסוק פותח את המסע ממש ומדגיש את אופיו: ישראל יצאו ״ביד רמה״, בגלוי ובגבורה, לעיני כל המצרים, ולא כבורחים במסתרים. המועד המדויק - חמישה עשר בניסן, למחרת ליל הפסח - קושר את היציאה אל חג הפסח לדורות. עצם התיאור של יציאה גלויה ונועזת מבטא את הניצחון השלם: לאחר מכות מצרים, יצאו ישראל בראש מורם בעוד המצרים אבלים ומוכים, כפי שמתאר הפסוק הבא.
מבוסס על חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְטָלוּ מֵרַעְמְסֵס בְּיַרְחָא קַדְמָאָה בְּחַמְשָׁא עַשְׂרָא יוֹמָא לְיַרְחָא קַדְמָאָה מִבָּתַר יוֹמָא דְפִסְחָא נְפָקוּ בְנֵי יִשְרָאֵל בְּרֵישׁ גְלֵי לְעֵינֵי כָּל מִצְרָאֵי

Onkelos Numbers

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ממחרת הפסח. פירשתיו וכן ביד רמה:

On Your Way

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום וגו׳‎ לא הוזהרו במצרים על יו״‎ט רק מחמץ לילה ראשון.

ממחרת הפסח ערב יום (ט״‎ו)[טוב] ולילה הראשון נקרא פסח על שם שעוסקים בקרבן שנקרא כן וראיה לדבר מפרשת אמור ומפרשת פנחס אבל שאר החג מליל ראשון ואילך נקרא חג המצות.

Chizkuni

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס וְגוֹמֵר. הֻצְרַךְ לוֹמַר זִכְרוֹן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן שְׁתֵּי פְּעָמִים, הֲגַם שֶׁהָיָה יָכוֹל לוֹמַר ״בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם״ וּמוּבָן הַדָּבָר שֶׁבַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מְדַבֵּר הַכָּתוּב, אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״וַיִּסְעוּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן״. אוּלַי שֶׁרָמַז מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה טו,יא) כִּי חֹדֶשׁ נִיסָן הוּא זְמַן שֶׁמַּזָּלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד, גַּם זְמַן שְׁלֵמוּת הַהַצְלָחָה בּוֹ הוּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּסְעוּ וְגוֹ׳ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא זְמַן הַעֲמָדַת מַזָּלָם, וְעוֹד לְתוֹסֶפֶת גֹּדֶל הַמַּעֲרָכָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן מִלּוּי הַלְּבָנָה, וְאָמְרוֹ לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְפִי שֶׁאֵין גֶּדֶר זֶה מוֹרֶה עַל רוּם הַהַצְלָחָה אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בַּחֹדֶשׁ הַמֻּצְלָח.

Vocalized Edition