וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
נבנה למקננו פה. חָסִים הָיוּ עַל מָמוֹנָם יוֹתֵר מִבְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, שֶׁהִקְדִּימוּ מִקְנֵיהֶם לְטַפָּם. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה "לֹא כֵן, עֲשׂוּ הָעִקָּר עִקָּר וְהַטָּפֵל טָפֵל, בְּנוּ לָכֶם תְּחִלָּה עָרִים לְטַפְּכֶם וְאַחַר כֵּן גְּדֵרוֹת לְצֹאנְכֶם" (תנחומא):
וּקְרִיבוּ לְוָתֵיהּ וַאֲמָרוּ חַטְרִין דְעָאן נִבְנֵי לִבְעִירָנָא הָכָא וְקִרְוִין לְטַפְלָנָא
וערים. בתחלה לטפנו:
וַיִּגְּשׁוּ וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וַיִּגְּשׁוּ, הֲגַם שֶׁשָּׁם הָיוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו לְדַבֵּר אֵלָיו, אֶפְשָׁר שֶׁנָּהֲגוּ בְּעַצְמָן הַרְחָקָה כְּשֶׁכָּעַס עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה וְאָמַר לָהֶם ״קַמְתֶּם תַּחַת אֲבוֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים״, לָזֶה כְּשֶׁרָצוּ לְדַבֵּר אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּגְּשׁוּ״.
אוֹ לְפִי שֶׁמִּדִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁתָּלָה לָהֶם הַמְּנִיעָה בִּדְבָרִים שֶׁבְּיָדָם לְתַקְּנָם, לָזֶה הָיָה לָהֶם אַבִּירוּת לֵב וְחִזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת לָגֶשֶׁת אֵלָיו בְּיוֹתֵר מִמָּקוֹם שֶׁהָיוּ בּוֹ כְּשֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו דְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים.
גִּדְרוֹת צֹאן וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרְכוּ לְמַאֲמָר זֶה שֶׁל ״גִּדְרוֹת צֹאן״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לוֹמַר אֶלָּא תְּשׁוּבָה הַסּוֹתֶרֶת הַשָּׂגוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה הָאֲמוּרָה בְּדִבְרֵיהֶם בְּסָמוּךְ, שֶׁהוּא ״אֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חוּשִׁים וְגוֹ׳ לֹא נָשׁוּב וְגוֹ׳ עַד הִתְנַחֵל״. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק י״א מֵהִלְכוֹת מְכִירָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ אוֹ נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְהֶחֱזִיק זֶה בַּבַּיִת, קָנָה כְּשֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל אִם הִתְנָה וְאָמַר לוֹ ״אִם תֵּלֵךְ עִמִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי אֶתֵּן לְךָ בַּיִת זֶה״ וְכוּ׳, וְהָלַךְ עִמּוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִיק בַּבַּיִת אַחַר שֶׁקִּיֵּם הַתְּנַאי לֹא קָנָה, שֶׁזֶּה אַסְמַכְתָּא, עַד כָּאן. וּבְפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת מְכִירָה כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כֵּיצַד הַחֲזָקָה? מָכַר לוֹ בַּיִת, מָכַר לוֹ שָׂדֶה אוֹ שֶׁנָּתַן וְכוּ׳, כֵּיוָן שֶׁנָּעַל אוֹ פָּרַץ אוֹ גָּדַר כָּל שֶׁהוּא, וְהוּא שֶׁיּוֹעִיל מַעֲשָׂיו, הֲרֵי זֶה קָנָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְעַל פִּי הַדִּינִים נִתְחַכְּמוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לְדַבֵּר דִּבְרֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁמַּה שֶׁלִּפְנֵיהֶם הוּא הַדָּבָר בִּתְנַאי בַּמְּצִיאוּת עַצְמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק י״א מֵהִלְכוֹת מְכִירָה, שֶׁהֵם מְקַבְּלִים הָאָרֶץ בִּתְנַאי שֶׁיַּעֲלוּ עִמָּהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה הִקְדִּימוּ זְכִיָּתָם בָּאָרֶץ קוֹדֶם הַתְּנַאי שֶׁהוּא מְצִיאוּת שֶׁכָּתַב בּוֹ רַמְבַּ״ם, וְאָמְרוּ גִּדְרוֹת צֹאן נִבְנֶה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ נַחְזִיק בָּאָרֶץ לִזְכוּתֵנוּ מֵעַכְשָׁיו, וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר עַל מְנָת שֶׁנַּעֲלֶה לָאָרֶץ עִם אַחֵינוּ בַּיּוֹם שֶׁיַּעֲלוּ. וְאָמְרוּ אוֹפֶן הַחֲזָקָה גִּדְרוֹת צֹאן וְגוֹ׳, נִתְכַּוְּנוּ לַעֲשׂוֹת הַחֲזָקָה בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת בְּמַה שֶׁיַּעֲשׂוּ בּוֹ גִּדְרוֹת לַצֹּאן וְעָרִים לַטַּף, פֵּרוּשׁ, יִבְנוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁיּוֹעִילוּ מַעֲשֵׂיהֶם בָּאֲרָצוֹת כְּמִשְׁפַּט הַחֲזָקָה.
וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה הֻצְרְכוּ לוֹמַר הַדְּבָרִים, וְהָיוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיק מֵעַצְמָן בְּאֵין צֹרֶךְ הוֹדָעָה? הִנֵּה כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת מְכִירָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהֶחֱזִיק בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר וְכוּ׳ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ לֵךְ חֲזַק וּקְנֵה, וְאַחַר כָּךְ אִם הֶחֱזִיק קָנָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבְּעָלִים, עַד כָּאן. וְלָזֶה נִתְכַּוְּנוּ כָּאן לוֹמַר עִנְיַן הַחֲזָקָה לִפְנֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיַּסְכִּימוּ, שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין חֶזְקָתָם חֲזָקָה. וְלָזֶה כְּשֶׁהִסְכִּים מֹשֶׁה עַל הַדָּבָר אָמַר לָהֶם בְּנוּ לָכֶם עָרִים וְגוֹ׳, וְהוּא מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם שֶׁאָמַר לוֹ ״לֵךְ חֲזַק וּקְנֵה״.
וְלִסְבָרַת רַמְבַּ״ן וְסִיעָתוֹ שֶׁחוֹלְקִים עִם הָרַמְבַּ״ם בְּדִין זֶה, וְסוֹבְרִים שֶׁכָּל שֶׁהַתְּנַאי קִיּוּמוֹ תָּלוּי בְּיַד הַלּוֹקֵחַ אוֹ הַמְּקַבֵּל מַתָּנָה אֵין בּוֹ דִּין אַסְמַכְתָּא, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּקְנֶה גָּמַר וְהִקְנָה, כְּפִי זֶה צָרִיךְ לְיַשֵּׁב טַעַם מַאֲמַר בִּנְיַן הַגְּדֵרוֹת וְעָרִים, כִּי הוּא לְבַל יִתְחַיְּבוּ לַעֲבֹר הַיַּרְדֵּן עַד שֶׁיָּכִינוּ הַגְּדֵרוֹת וְיִבְנוּ הֶעָרִים וְאָז יֵחָלְצוּ לָלֶכֶת עִמָּהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ וְעָרִים לְטַפֵּנוּ״ וְאַחַר כָּךְ ״אֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים״ וְגוֹ׳.
