בְּמִדְבַּר ל״ב · י״ב

בִּלְתִּ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ הַקְּנִזִּ֔י וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נ֑וּן כִּ֥י מִלְא֖וּ אַחֲרֵ֥י יְהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

מן הגזרה יצאו רק כלב בן יפונה הקנזי ויהושע בן נון, כי מילאו אחרי ה׳. רש״י מבאר ש״הקנזי״ פירושו שכלב היה חורגו של קנז, שאמו של כלב ילדה לקנז את עתניאל. אבן עזרא מבאר ש״מילאו״ פירושו שהשלימו את דבקותם בה׳ מתחילה, כאשר דיבר. כלב ויהושע היו היחידים מדור יוצאי מצרים שנמלטו מן העונש, לפי שלא השתתפו בעצת המרגלים אלא דבקו בה׳ במלואם. משה מזכיר אותם כדוגמה חיובית לעומת שאר המרגלים, כדי ללמד שהדבקות הנאמנה בה׳ והנכונות להיכנס לארץ הן שהצילו אותם. בכך הוא רומז לבני גד וראובן שעליהם לבחור בדרכם של כלב ויהושע ולא בדרך המרגלים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הקנזי. חוֹרְגוֹ שֶׁל קְנַז הָיָה וְיָלְדָה לוֹ אִמּוֹ שֶׁל כָּלֵב אֶת עָתְנִיאֵל (סוטה י"א):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֱלָהֵן כָּלֵב בַּר יְפֻנֶה קְנִזָאָה וִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן אֲרֵי אַשְׁלִימוּ בָּתַר דַחַלְתָּא דַיְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כלב בן יפנה. בתחלה כאשר דבר השם ומלת מלאו כמו בקשו נפשי שלחו באש מקדשך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

בלתי כלב בן יפנה ואם תאמר אף יאיר בן מנשה נכנס לארץ ונהרג לפני העי כדאמרינן התם שלושים וששה איש זהו יאיר בן מנשה שהיה שקול כנגד רובה של סנהדרין ואף בפרשה זו נאמר ויאיר בן מנשה הלך וילכוד את חוותיהם אלא י״‎ל לא נגזרה גזרה על פחות מעשרים שנה ועל יותר מחמישים דפחות מעשרים ויותר מחמישים אינו יוצא בצבא ושמא יאיר בן מנשה היה בשעת הגזרה יותר על חמישים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל