וְהַ֨בָּקָ֔ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָ֑לֶף וּמִכְסָ֥ם לַיהֹוָ֖ה שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִֽים׃

מן הבקר שבמחצית הלוחמים - שישה ושלושים אלף - היה המכס לה׳ שנים ושבעים. אונקלוס מתרגם את המספרים. הפסוק ממשיך ביישום הכלל של אחד מחמש מאות, הפעם על הבקר: מתוך שלושים ושישה אלף ראש, המכס הוא שבעים ושניים. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: רישום מדויק של שיעור המכס על הבקר של היוצאים לצבא, כחלק ממערכת החישוב המדוקדקת של הפרק. הקפדת התורה לפרט כל מספר ומספר ממחישה עד כמה נעשתה החלוקה בדקדוק ובנאמנות, בלא כל חשש של קיפוח או טעות בהפרשת החלק המגיע לקודש.