בְּמִדְבַּר ל״א · כ״א

וַיֹּ֨אמֶר אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י הַצָּבָ֔א הַבָּאִ֖ים לַמִּלְחָמָ֑ה זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

במילים פשוטות

אלעזר הכהן פונה אל אנשי הצבא ואומר: ״זאת חוקת התורה אשר ציווה ה׳ את משה״, ומפרט את דיני טהרת הכלים. רש״י מבאר שלפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות, ונתעלמו ממנו הלכות הכשרת כלים של גויים, ולכן נצרך אלעזר ללמדן. הוא מקביל זאת למקום נוסף שבו הכעס גרם לשכחת הלכה. אבן עזרא מבאר שדיני טהרת הפרה נמסרו לאלעזר, ומשה אמר לישראל ״תתחטאו״ בדרך כלל, ואלעזר פירש את הפרטים. כך משלים אלעזר את דברי משה ומלמד את החיילים את ההלכות המעשיות של טהרת הכלים שנשללו ממדין.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויאמר אלעזר הכהן וגו'. לְפִי שֶׁבָּא מֹשֶׁה לִכְלַל כַּעַס בָּא לִכְלַל טָעוּת, שֶׁנִּתְעַלְּמוּ מִמֶּנּוּ הִלְכוֹת גִּעוּלֵי גּוֹיִם, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַשְּׁמִינִי לַמִּלּוּאִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר" (ויקרא י') - בָּא לִכְלַל כַּעַס בָּא לִכְלַל טָעוּת, וְכֵן בְּשִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים (במדבר כ') "וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע" - עַל יְדֵי הַכַּעַס טָעָה (ספרי; פסחים ס"ו):

אשר צוה ה' וגו'. תָּלָה הַהוֹרָאָה בְּרַבּוֹ (עי' ספרי):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר אֶלְעָזָר כַּהֲנָא לְגַבְרֵי חֵילָא דַאֲתוֹ לִקְרָבָא דָא גְזֵירַת אוֹרַיְיתָא דִי פַקֵיד יְיָ יָת משֶׁה

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויאמר אלעזר הכהן. כי חקת תורת הפרה לאלעזר נתנה ומשה אמר להם תתחטאו דרך כלל ואלעזר פירש להם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויאמר אלעזר הכהן בשביל שחקת פרה אדומה נתנה לאלעזר פירשה הוא לישראל והואיל והורה הלכה לפני משה רבו אף על פי שאמרה בשם משה רבו נענש שהרי כתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד וגו׳‎ ולא מצינו שוב שנצטרך לו יהושע.

זאת חקת התורה כלומר מה שאמר לכם משה כל הורג נפש וגו׳‎ הן המצות האמורות בפרשת פרה אדומה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל