וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֔סֶף לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו פְּדוּיֵ֕י הָעֹדְפִ֖ים בָּהֶֽם׃

ה׳ מצווה: ונתת הכסף לאהרן ולבניו, פדויי העודפים בהם. חזקוני מבאר את ההיגיון: כשם שהלווים שהיו פדיון הבכורות ניתנו לכהנים, כך הדין שכסף פדיון הבכורות העודפים יינתן לכהנים. לפי פשט הכתוב, כסף הפדיון של הבכורות העודפים ניתן לאהרן ולבניו הכהנים, בהתאם לעיקרון שהלווים והפדיון שלהם שייכים לכהנים. כך משלים הכתוב את סדר הפדיון: הבכורות העודפים נפדים בכסף, והכסף מועבר לכהנים. הזכרת אהרן ובניו כמקבלי הכסף עולה בקנה אחד עם מעמדם ככהנים שהלווים ניתנו להם לעזרה, ומדגישה שכל תמורת הבכורות, בין בלווים ובין בכסף, מיועדת לבית הכהונה לצורך עבודת הקודש.