וַיִּֽהְיוּ־אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־לֵוִ֖י בִּשְׁמֹתָ֑ם גֵּרְשׁ֕וֹן וּקְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃

הפסוק מונה את בני לוי בשמותם: גרשון וקהת ומררי. אבן עזרא מעיר ש״גרשון״ הוא הבכור, ושבדברי הימים נמצא שמו נכתב לעתים במ״ם תחת נו״ן, ״גרשום״. לפי פשט הכתוב אלה שלושת בני לוי שמהם יצאו שלוש המשפחות הראשיות של השבט, שכל אחת קיבלה תפקיד משלה בעבודת המשכן ובנשיאת כליו. הזכרת שלושת הבנים כאן פותחת את פירוט משפחות הלווים, מקום חנייתן סביב המשכן ותחומי אחריותן. סדר הבנים, גרשון הבכור, קהת ומררי, קובע את מבנה השבט, ובהמשך יתבאר כיצד נחלקו ביניהם התפקידים ומדוע קהת, אף שאינו הבכור, זכה במעמד מיוחד בנשיאת כלי הקודש.