הפסוק פותח את מצוות שמיני עצרת: ביום השמיני עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו. רש״י מבאר ש״עצרת תהיה לכם״ פירושו עצורים בעשיית מלאכה, ובדרך אחרת - עצרו מלצאת, מלמד שטעון לינה. עוד מביא רש״י מדרש אגדה שלפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד שבעים אומות, כשבאים ללכת אמר להם המקום להתעכב. אונקלוס מתרגם ״כנישין תהא לכון״. הפסוק קובע את שמיני עצרת כיום מקרא קודש אסור במלאכה, יום נפרד בעל אופי משלו. רש״י מבאר את משמעות ״עצרת״ בכמה אופנים: עצירה ממלאכה, עיכוב מלצאת, ורמז מדרשי של חיבה - לאחר שבמשך החג הקריבו כנגד האומות, מבקש ה׳ מישראל להתעכב עוד יום לבדם. הפסוק פותח את פרשת שמיני עצרת, המסיים את מועדי החודש השביעי, ומבליט את ייחודו כיום של קרבה מיוחדת בין ה׳ לישראל, שקורבנותיו מעטים ומבטאים חיבה, בשונה מריבוי קורבנות ימי החג.
עצרת תהיה לכם לכך נקרא שמיני חג עצרת ומטעם זה כמו כן נקרא שבועות עצרת דכתיב ביה בשבעותיכם ומתרגמינן בעצרותיכון אבל שביעי של פסח שלא נאמר בו עצרת לכם אלא לה׳ אלקיך לא נקרא עצרת.
ביום השמיני עצרת תהיה לכם אם כן למה התירו חכמים להפטר מן הסוכה ביו״ט האחרון אלא כל שבעת ימי החג היו מתפללים לטללים ויום האחרון היו מתפללים לגשמים ולכך נפטרים מן הסוכה כדי שיתפללו בלב שלם על הגשמים.