וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ {ס}

הפסוק מוסיף שעיר חטאת אחד ביום החמישי, מלבד עולת התמיד ומנחתה ונסכה. אונקלוס מתרגם כפשוטו שהשעיר לחטאת בא מלבד עולת התמיד ומנחתה ונסכה. הפסוק קובע את קורבן החטאת של היום החמישי, החוזר בכל ימי החג לצד העולות. שעיר החטאת קבוע בכל יום, בעוד מספר הפרים משתנה, והוא בא מלבד עולת התמיד הקבועה. הפסוק משלים את מוסף היום החמישי בהוספת החטאת, ומדגיש שהכול בנוסף לעבודת התמיד. המבנה החוזר של כל יום כולל עולות משתנות במספרן, מנחות ונסכים לפי המספר, שעיר חטאת אחד קבוע, והכול מלבד התמיד. הפסוק ממשיך את הפירוט היומי המדוקדק המבטא את ייחוד קורבנות סוכות. החזרה על אותו מבנה בכל יום, בשינוי מספר הפרים בלבד, מלמדת על עקביות עבודת המקדש בחג ועל ממד הכפרה הקבוע המלווה את שמחת החג בכל אחד מימיו.