בְּמִדְבַּר כ״ח · כ״ו

וּבְי֣וֹם הַבִּכּוּרִ֗ים בְּהַקְרִ֨יבְכֶ֜ם מִנְחָ֤ה חֲדָשָׁה֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה' עובר לחג השבועות: וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם, מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו. רש״י מבאר שחג השבועות קרוי ביכורי קציר חיטים על שם שתי הלחם, שהם ראשונים למנחת חיטים הבאים מן החדש. אבן עזרא מבאר ש״בהקריבכם מנחה חדשה״ הוא לחם התנופה שהוא העיקר, ועמו שבעה כבשים ופר ואילים ושני כבשי שלמים. הפסוק פותח את פרשת חג השבועות, יום הביכורים. הביאורים מלמדים על ייחודו של החג: הקרבת שתי הלחם ממנחת החיטים החדשה, הראשונה מן היבול החדש. חג השבועות מציין את סיום קציר החיטים ואת הבאת ראשית התבואה החדשה לבית המקדש. קדושת היום ואיסור המלאכה בו מבליטים את מעמדו כמועד. כך משלב חג השבועות בין ההודיה על היבול החדש לבין קדושת המועד, המבטאת את הכרת הטוב לה' על ברכת הארץ.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וביום הבכורים. חַג הַשָּׁבוּעוֹת קָרוּי בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים עַל שֵׁם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁהֵם רִאשׁוֹנִים לְמִנְחַת חִטִּים הַבָּאִים מִן הֶחָדָשׁ (מנחות פ"ד):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann -- corrected vocalization

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבְיוֹמָא דְבִכּוּרַיָא בְּקָרוֹבֵיכוֹן מִנְחֲתָא חֲדַתָּא קֳדָם יְיָ בְּעַצְרָתֵיכוֹן מְעָרַע קַדִישׁ יְהֵי לְכוֹן כָּל עִבִידַת פּוּלְחַן לָא תַעַבְדוּן

Onkelos Numbers

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בהקריבכם מנחה חדשה. לחם התנופה הוא העיקר ועמו שבעה כבשים ופר בן בקר ואילים שני' ושני כבשי שלמים והעולה הנזכרת בפרשה הזאת היא חובת היום והעד על דבריהם כי לא באר בשבת ובמועד דבר כלל רק הזכיר בחג המצות וסכות ויום העשור והקרבתם אשה לה' ולא אמר כמה המספר וכן ביום תרועה ולא הזכיר עולת חדש ועולת התמיד ומנחתה היא העולה הראשונה:

On Your Way

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וביום הבכורים על שם שמשם והלאה מביאין בכורי אדמה קורהו יום הבכורים לא פי׳‎ הכתוב באיזה חדש ובכמה בו וכבר פרשתי הטעם בפרשת אמור.

בשבעתיכם מתורגם בעצרתיכון מכאן אנו קורין לחג שבועות עצרת.

Chizkuni

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

בְּהַקְרִיבְכֶם וְגוֹ׳ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי אֵין הֶחָג עַל סִימַן מִנְחָה חֲדָשָׁה לְבַד, אֶלָּא גַּם לְתַשְׁלוּם סְפִירַת הַשָּׁבוּעוֹת, כִּי הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְנִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּאָמוּר בְּסִפְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם״ בְּכִנּוּי, לְהָעִיר כִּי הַשִּׁבְעָה שָׁבוּעוֹת הֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה הַצַּדִּיקִים יְסוֹדֵי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (תיקונים כא:).

עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם לִשְׁלֹל דַּעַת שׁוֹטִים (מנחות סה:) שֶׁסּוֹבְרִים בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת״ (ויקרא כג:טו) הוּא שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, לָזֶה אָמַר בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם פֵּרוּשׁ הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁלָּכֶם, וְאִם פֵּרוּשׁ מַאֲמַר ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת״ שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, אֵין שְׁבִיעִיּוֹת אֵלּוּ שֶׁלָּהֶם אֶלָּא שְׁבִיעִיּוֹת עוֹלָם. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ בַּבְּרַיְתָא (מנחות עב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ״תִּסְפָּר לָךְ״ (דברים טז:ט) - יָצְתָה שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית שֶׁסְּפִירָתָהּ בְּכָל אָדָם.

Vocalized Edition