וְנָתַתָּ֥ה מֵהֽוֹדְךָ֖ עָלָ֑יו לְמַ֣עַן יִשְׁמְע֔וּ כׇּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

ה' מצווה: ונתת מהודך עליו, למען ישמעו כל עדת בני ישראל. רש״י מבאר ש״ונתת מהודך עליו״ הוא קירון עור הפנים, ו״מהודך״ ולא כל הודך, ומכאן שפני משה כחמה ופני יהושע כלבנה. הוא מבאר ש״למען ישמעו״ פירושו שינהגו בו כבוד ויראה. אבן עזרא מבאר ש״ונתת מהודך״ פירושו לחלוק לו כבוד לפני ישראל, וכאשר יראו שאתה כיבדתו כן יכבדוהו. הפסוק מצווה על העברת חלק מהודו של משה ליהושע, כדי שהעם יקבל את מרותו. הביאורים מלמדים שיהושע קיבל רק חלק מזוהרו של משה, ומכאן ההשוואה המפורסמת שפני משה כחמה ופני יהושע כלבנה. מסירת ההוד בפומבי נועדה לבסס את מעמדו של יהושע בעיני העם, שיראו את הכבוד שחלק לו משה וילכו בעקבותיו, ובכך תובטח המשכיות ההנהגה.