בְּמִדְבַּר כ״ז · י״ד

כַּאֲשֶׁר֩ מְרִיתֶ֨ם פִּ֜י בְּמִדְבַּר־צִ֗ן בִּמְרִיבַת֙ הָֽעֵדָ֔ה לְהַקְדִּישֵׁ֥נִי בַמַּ֖יִם לְעֵינֵיהֶ֑ם הֵ֛ם מֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִֽן׃ {ס}

במילים פשוטות

ה' מזכיר את טעם הגזרה: כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם, הם מי מריבת קדש מדבר צן. רש״י מבאר ש״הם מי מריבת קדש״ פירושו הם לבדם, שאין בהם עוון אחר. בפירוש נוסף מבאר שהם עצמם שהמרו במרה ובים סוף ובמדבר צן. אבן עזרא מבאר ש״להקדישני״ דבק עם ״מריתם״, שמריתם להקדישני, וזה הוא ״על אשר לא קידשתם״. הפסוק מפרש את הטעם למניעת כניסת משה לארץ: חטא מי מריבה, שבו לא קידשו משה ואהרן את שם ה' כראוי. הביאורים מבליטים שהחטא היה ייחודי לאותו אירוע, ולא נבע מעוונות אחרים. כך מבהירה התורה את הטעם המדויק לגזירה, ומדגישה את חומרת אי קידוש שם ה' לעיני העם דווקא אצל מנהיגים גדולים כמשה ואהרן.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הם מי מריבת קדש. הֵם לְבַדָּם - אֵין בָּהֶם עָוֹן אַחֵר; דָּ"אַ - הֵם שֶׁהִמְרוּ בְמָרָה, הֵם הָיוּ שֶׁהִמְרוּ בְיַם סוּף, הֵם עַצְמָם שֶׁהִמְרוּ בְמִדְבַּר צִן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

כְּמָא דִסָרֵיבְתּוּן עַל מֵימְרִי בְּמַדְבְּרָא דְצִן בְּמַצוּת כְּנִשְׁתָּא לְקַדָשׁוּתִי בְמַיָא לְעֵינֵיהוֹן אִנוּן מֵי מַצוּת רְקָם מַדְבְּרָא דְצִן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

להקדישני. דבק עם מריתם והטעם כי מריתם להקדישני וזה הוא על אשר לא קדשתם כאשר פירש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל