בְּמִדְבַּר כ״ה · ד׳

וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַ֚ח אֶת־כׇּל־רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם וְהוֹקַ֥ע אוֹתָ֛ם לַיהֹוָ֖ה נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ וְיָשֹׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵֽל׃

במילים פשוטות

ה' מצווה את משה לקחת את ראשי העם ולהוקיע את החוטאים נגד השמש, כדי שישוב חרון אף ה'. רש״י מבאר ש״קח את ראשי העם״ פירושו שהדיינים ישפטו את העובדים לפעור, ו״והוקע״ מוסב על העובדים עצמם, שהוא לשון תלייה, כפי שמצאנו בבני שאול שהוקעו לה'. אבן עזרא מסכים שההוקעה מוסבת על הנצמדים לפעור, ומביא ראיה מן ההמשך שבו משה פונה אל שופטי ישראל. הוא מבאר ש״נגד השמש״ פירושו בפרהסיה, לעיני כול. כך נועד העונש הפומבי להסיר את הכעס האלוהי ולעצור את המגפה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

קח את כל ראשי העם. לִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹבְדִים לִפְעוֹר:

והוקע אותם. אֶת הָעוֹבְדִים:

והוקע. הִיא תְלִיָּה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּבְנֵי שָׁאוּל "וְהוֹקַעֲנוּם לַה'" (שמואל ב כ״א:ו׳) וְשָׁם תְּלִיָּה מְפֹרֶשֶׁת (סנהדרין ל"ד); עֲ"זָ בִּסְקִילָה וְכָל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין (סנהדרין מ"ה):

נגד השמש. לְעֵין כֹּל. וּמִ"אַ: הַשֶּׁמֶשׁ מוֹדִיעַ אֶת הַחוֹטְאִים, הֶעָנָן נִקְפָּל מִכְּנֶגְדּוֹ וְהַחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה דְבַר יַת כָּל רֵישֵׁי עַמָא וְדוּן וּקְטוֹל דְחַיָב קְטוֹל קֳדָם יְיָ לָקֳבֵל שִׁמְשָׁא וִיתוּב תְּקוֹף רוּגְזָא דַיְיָ מִיִשְׂרָאֵל

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והוקע אותם. הטעם על הנצמדי' והעד שהוא כתוב ויאמר משה אל שופטי ישראל:

והוקע אותם. כמו ויוקיעם בהר כדברי המתרגם ארמית והעד נגד השמש והטעם בפרהסיא כמו לעיני השמש הזאת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

והוקע אותם - החוטאים כמו: והוקענום בגבעת שאול, לשון תלייה והריגה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

נגד השמש פירש״‎י מדרש אגדה השמש מודיע את החוטאים הענן נקפל והחמה זורחת עליו. חז״‎ק כיון שמת אהרן נסתלקו העננים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְיָשֹׁב חֲרוֹן וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לְהָשִׁיב חָרוֹן גַּם אַחַר עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, לְפִי שֶׁהַבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה אֵין מַעֲנִישִׁים אֶלָּא לְעוֹשִׂים בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה, וְאִם יַעֲשֶׂה ה׳ מִשְׁפָּט יִגּוֹף גַּם עוֹשִׂים בְּלֹא עֵדִים וּבְלֹא הַתְרָאָה, וּכְשֶׁיֵּצֵא הַמַּשְׁחִית יַשְׁחִית גַּם לְחוֹשְׁבֵי מַחְשְׁבוֹת רַע, לָזֶה אָמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּבָזֶה יָשׁוּב חֲרוֹן אַפּוֹ לְבַל יַשְׁחִית עוֹבְדֶיהָ בְּלֹא עֵדִים וּבְלֹא וְכוּ׳ וְיָשׁוּבוּ וְיִחְיוּ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל