כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרְכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃

כרע שכב כארי. כְּתַרְגּוּמוֹ - יִתְיַשְּׁבוּ בְאַרְצָם בְּכֹחַ וּגְבוּרָה:

יְנוּחַ יִשְׁרֵי בִתְקוֹף כְּאַרְיָא וּכְלֵתָא לֵית מַלְכוּ דְתִזַעֲזְעִינֵיהּ בְּרִיכָךְ יְהוֹן בְּרִיכִין וְלִיטָךְ יְהוֹן לִיטִין

כרע שכב. הטעם שיירש ישראל ארץ כנען ואחר כך תשקוט הארץ:

יקימנו. פירשתיו:

מברכיך ברוך וארריך ארור שוטה הוא הבא לקללך שהרי הוא מקלל עצמו שנאמר ואברכה מברכך ומקללך אאור, וכתיב אורריך ארור ומברכך ברוך.

כָּרַע שָׁכַב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁכָּרַע, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ חוֹגֵר כְּלֵי זַיִן וְלֹא עוֹמֵד לַמִּלְחָמָה אֶלָּא כּוֹרֵעַ וְיוֹשֵׁב לוֹ, וְלֹא זֶה בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ שָׁכַב, שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּבָּאִים עָלָיו, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, כִּי מִי הוּא זֶה שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו לַהֲקִימוֹ. וְאָמְרוֹ וּכְלָבִיא, כָּפַל הַהַדְרָגוֹת כְּנֶגֶד שְׁתֵּי כִּתּוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים וְהַבֵּינוֹנִים.

מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְגוֹ׳. אָמַר מְבָרֲכֶיךָ לְשׁוֹן רַבִּים וּבָרוּךְ לְשׁוֹן יָחִיד, לֹא רָצָה לְבָרֵךְ אֶלָּא אֶחָד, וְנִתְכַּוֵּן עַל עַצְמוֹ, וְרָעָה עֵינוֹ בִּשְׁאָר הַמְּבָרְכִים. וְאָמַר אֹרְרֶיךָ אָרוּר נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֵין כָּל אוֹרְרָיו אֲרוּרִים, וּבָא לְמַעֵט עַצְמוֹ מֵהָאֲרִירָה. וְאוּלַי כִּי לְרָעָה נִתְכַּוֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: מְבָרֲכֶיךָ יִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו וְתִהְיֶה בָּרוּךְ, וְאוֹרְרֶיךָ יִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו וְתִהְיֶה וְגוֹ׳, וְהֶעֱרִים הָרָשָׁע בָּזֶה לְקַיֵּם אִם יְקַלְּלֵם אַחַר כָּךְ, וְלָזֶה הִקְדִּים מַאֲמַר בָּרוּךְ לְאָרוּר לְהַעֲמִידָם בְּאָרוּר חָס וְשָׁלוֹם, וַה׳ הֵשִׁיב גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְנִתְקַיְּמָה בּוֹ הַקְּלָלָה וְנִתְאָרֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צ.) בִּלְעָם אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.