אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃

אל מוציאו ממצרים. מִי גוֹרֵם לָהֶם הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת? אֵל הַמּוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם בְּתֹקֶף וְרוּם שֶׁלּוֹ, יֹאכַל אֶת הַגּוֹיִם שֶׁהֵם צָרָיו:

ועצמתיהם. שֶׁל צָרִים:

יגרם. מְנַחֵם פָּתַר בּוֹ לְשׁוֹן שְׁבִירָה, וְכֵן "לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר" (צפניה ג'), וְכֵן "וְאֶת חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵמִי" (יחזקאל כ"ג), וַאֲנִי אוֹמֵר לְשׁוֹן עֶצֶם הוּא, שֶׁמְּגָרֵר הַבָּשָׂר בְּשִׁנָּיו מִסָּבִיב, וְהַמֹּחַ שֶׁבִּפְנִים, וּמַעֲמִיד הָעֶצֶם עַל עַרְמִימוּתוֹ:

וחציו ימחץ. אֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם חֶצְיוֹ שֶׁל צָרִים - חֲלֻקָּה שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ (בראשית מ"ט) "בַּעֲלֵי חִצִּים" - מָרֵי פַּלְגּוּתָא, וְכֵן יִמְחָץ לְשׁוֹן "וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ" (שופטים ה') - שֶׁיֶחֱצוּ אֶת אַרְצָם. וְיֵשׁ לִפְתֹּר לְשׁוֹן חִצִּים מַמָּשׁ - חִצָּיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה יִמְחַץ בְּדָמָם שֶׁל צָרִים, יִטְבֹּל וְיִצְטַבַּע בְּדָמָם, כְּמוֹ "לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם" (תהלים ס"ח), וְאֵינוֹ זָז מִלָּשׁוֹן מַכָּה, כְּמוֹ "מָחַצְתִּי" (דברים ל"ב), שֶׁהַצָּבוּעַ בְּדָם נִרְאֶה כְּאִלּוּ מָחוּץ וְנָגוּעַ:

אֱלָהָא דְאַפֵּקִינוּן מִמִצְרַיִם תּוּקְפָא וְרוּמָא דִילֵיהּ יֵיכְלוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְסֵי עַמְמַיָא סַנְאֵיהוֹן וּבְבִזַת מַלְכֵּיהוֹן יִתְפַּנְקוּן וְאַרְעֲתְהוֹן יַחְסְנוּן

אל מוציאו. והטעם כי האל המוציאו ממצרים שם כח לו כתועפות ראם ואל יטעון טוען בעבור מ"ם אל מוציאם ויחשוב כי מלת לו סימן לשם כי כן משפט הלשון כמו תכו לרגליך ישא מדברותיך עד אנה ינאצוני העם הזה ורבים כן:

יאכל גוים צריו. מלכי כנען:

ועצמותיהם יגרם. ישבר הגרם שהוא העצם וכן מלת עצמו וככה מסעף פארה לא תפאר:

וחציו ימחץ. כל חץ מחציו ימחץ וכן וצדיקים ככפיר יבטח בנות צעדה וכן מברכיך ברוך כל אחד ממברכיך יהיה ברוך וכן אורריך:

תועפות - חוזק כמו: ותועפות הרים לו.

וחציו ימחץ ובחציו ימחץ גוים צריו, כמה תיבות חסרות בי״‎ת כמו שבי אלמנה בית אביך כי ששת ימים עשה ה׳‎ את השמים.

אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בֵּרְרוּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיוּ בִּקְלִפַּת מִצְרַיִם. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ שֶׁתּוֹקֶף הַקְּדֻשָּׁה הִיא כְּשֶׁמְּבָרֶרֶת עֲנָפֶיהָ, וְהוּא אָמְרוֹ מוֹצִיאוֹ וְגוֹ׳, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ פֵּרוּשׁ לָעָם, וְלָזֶה גַּם כֵּן רָמַז בְּמַאֲמַר יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, שֶׁהָאֲכִילָה הִיא לְהוֹצִיא נִיצוֹץ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ וְתִהְיֶה נִכְלֶלֶת בְּנֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל, בְּסוֹד (משלי יג:כה) ״צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ״. וְאָמְרוֹ וְעַצְמֹתֵיהֶם פֵּרוּשׁ, וַאֲפִלּוּ בְּחִינָה הַמִּתְעַצֶּמֶת בָּהֶם יְגָרֵם אוֹתָהּ.

וְאָמְרוֹ וְחִצָּיו יִמְחָץ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, בשלח טו) בְּפָסוּק (ישעיהו כד,כא) ״יִפְקֹד ה׳ עַל צְבָא״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַבֵּד אוּמָּה לְמַטָּה עַד שֶׁפּוֹקֵד עַל שַׂר שֶׁלָּהּ לְמַעְלָה. וְהִנֵּה כְּשֶׁהָאוּמָּה נֶחְלֶשֶׁת לְבַד לֹא יֹאבַד הַשַּׂר לְמַעְלָה אֶלָּא יַשְׁפִּילֶנּוּ ה׳, וּכְשֶׁהָאוּמָּה יֶאֱרַע לָהּ כִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה אָז יֹאבַד שָׂרָהּ לְמַעְלָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְחִצָּיו פֵּרוּשׁ כֹּחַ מַעֲרַכְתָּם שֶׁהֵם חִצִּים הַלּוֹחֲמִים בַּעֲדָם וְהֵם הַשָּׂרִים, יִמְחָץ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קי,ו) ״מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה״ שֶׁיְּאַבְּדוּ כֹּחַ שָׂרֵיהֶם מִלְּמַעְלָה. וְאִם נְפָרֵשׁ ״יִמְחָץ״ לְשׁוֹן טְבִילָה וּרְחִיצָה, יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁאֵין זוֹרְקִין חֵץ שֶׁאֵינוֹ נִתְקַע בָּהֶם וְנִטְבָּל בְּדָמָם.