בְּמִדְבַּר כ״ד · כ״ה

וְקָם בִּלְעָם וַאֲזַל וְתָב לְאַתְרֵיהּ וְאַף בָּלָק אֲזַל לְאוֹרְחֵיהּ

ויקם בלעם. כי שוכב היה ותרדמה נפלה עליו וכן אמר נופל וגלוי עינים:

ויקם בלעם שהיה נופל וגלוי עינים.

וישב למקומו אל ארם נהרים.

וַיָּקָם בִּלְעָם וַיֵּלֶךְ. פֵּרוּשׁ, לֹא פָּנָה לְבֵית אַכְסַנְיָתוֹ אֶלָּא הָלַךְ תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהֻצְרַךְ לוֹמַר וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקוֹמוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וַיֵּלֶךְ לִמְקוֹמוֹ״ לְהָעִירְךָ שֶׁהָלַךְ בְּקוּמוֹ וְלֹא נִתְעַכֵּב, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר ״וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ לִמְקוֹמוֹ״ הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁמּוֹדִיעֲךָ שְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ וַיָּקָם, ב׳ וַיֵּלֶךְ לִמְקוֹמוֹ, וְאֵין יָדוּעַ אִם בְּקוּמוֹ הָלַךְ. לָזֶה אָמַר ״וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ״ לְהָעִירְךָ שֶׁהָלַךְ בְּקוּמוֹ, וּמוֹדִיעֲךָ עוֹד שֶׁחָזַר לִמְקוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ בָּלָק. וְאָמְרוֹ וְגַם בָּלָק הָלַךְ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא עָמַד עִמּוֹ לְלַוּוֹתוֹ בְּקוּמוֹ מִלְּפָנָיו.

עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁבָּלָק גַּם הוּא לֹא עָמַד עוֹד בְּמַלְכוּתוֹ שָׁם, לְפִי שֶׁיָּדְעוּ מוֹאָב מִדִּבְרֵי בִּלְעָם כִּי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ לָהֶם, אִם כֵּן בְּהִבָּטֵל הַסִּבָּה יִבָּטֵל הַמְסֻבָּב, וְהֶעֱמִידוּהוּ מִמְּלוֹךְ עֲלֵיהֶם, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ שֶׁבָּא בּוֹ לְמִדְיָן, וְהָרְאָיָה שֶׁשָּׁם נִמְצָא בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן וְנֶהֱרַג (במדבר לא:ח).