מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל. רַזַ״ל (סנהדרין קו.) דָּרְשׁוּ בָּזֶה שְׁתֵּי דְּרָשׁוֹת, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וְנִרְאֶה לִי הַכָּתוּב עַל פִּי הַקְדָּמָה מִדִּבְרֵי הַזֹּהַר, כִּי סִבַּת גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר שָׁם נְתוּנִים בְּיוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַהִיא, וְהוּא מַה שֶׁרָמְזוּ בַּפָּסוּק (קהלת ח:ט) ״עֵת אֲשֶׁר יִשְׁלֹט הָאָדָם בָּאָדָם לְרַע לוֹ״, פֵּרוּשׁ לְרַע לוֹ לַשּׁוֹלֵט, כִּי יִתְבָּרֵר מִמֶּנּוּ חֵלֶק הַטּוֹב וְיִגָּמֵר בּוֹ חֵלֶק הָרַע שֶׁיֵּשׁ בְּשֶׁכְּנֶגְדּוֹ בַּנִּשְׁלָט. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ פְּעָמִים רַבּוֹת כִּי בְּהֶעְדֵר חֵלֶק הַטּוֹב מֵהָאָדָם זֶה הוּא כִּלְיוֹנוֹ, כִּי הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד וְהַמְּחַיֶּה, כִּי בְּחִינַת הָרַע מֵת תִּקָּרֵא. וּמֵעַתָּה יְכַוֵּן הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁקָּדַם וְהִזְכִּיר שְׁבִיַּת אַשּׁוּר, הוֹדִיעָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַעֲשֵׂה שְׁבִיַּת עַם קְדוֹשׁוֹ שֶׁהֵם גּוֹלִים בָּאֲרָצוֹת, וְאָמַר אוֹי לָאוּמּוֹת מִשֻּׂמוֹ אֵל, פֵּרוּשׁ הָאוֹיֵב יְסוֹבֵב לָהֶם שִׂימַת אֵלֶּה בְּתוֹכָם, כִּי כָּל מָקוֹם יָשִׂים ה׳ יִשְׂרָאֵל שָׁמָּה הֵם מוֹצִיאִים מֵהֶם כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמַּעֲמִידָם וְהַמְּחַיֶּה אוֹתָם, וְהוּא מַאֲמַר עַצְמוֹ ״עֵת אֲשֶׁר יִשְׁלֹט וְגוֹ׳ לְרַע לוֹ״ שֶׁל הַשּׁוֹלֵט.