בְּמִדְבַּר כ״ד · כ״א

וַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃

במילים פשוטות

בלעם רואה את הקיני ונושא משלו: איתן מושבך ושים בסלע קינך. רש״י מבאר שלפי שהיה קיני תקוע אצל עמלק, הזכירו אחר עמלק, ונסתכל בגדולתם של בני יתרו. אבן עזרא מבאר ש״וירא את הקיני״ הוא משפחת יתרו, וש״ושים בסלע קינך״ פירושו שאילו היה מושבך גבוה כקן העוף לא יצילך. הפסוק מנבא על הקיני - משפחת יתרו, חותן משה - ומתאר את מושבם האיתן והחזק, הבנוי כקן בסלע. רש״י מדגיש את הקשר בין הקיני לעמלק במיקומם הגיאוגרפי, ואת גדולתם של בני יתרו. אבן עזרא מוסיף ממד של הסתייגות - שהחוזק לבדו לא יציל. הנבואה על הקיני משתלבת ברצף החזונות על גורל האומות השכנות. הקיני, בזכות קרבתו לישראל דרך יתרו, זוכה למעמד של יציבות. בלעם ממשיך לסקור את עתידם של העמים סביב ישראל, ומבחין בין אלה הקרובים לישראל, כקיני, לבין אויביו, כעמלק, שגורלם שונה בתכלית.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וירא את הקיני. לְפִי שֶׁהָיָה קֵינִי תָּקוּעַ אֵצֶל עֲמָלֵק, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי" וְגוֹ' (שמואל א ט"ו), הִזְכִּירוֹ אַחַר עֲמָלֵק; נִסְתַּכֵּל בִּגְדֻלָּתָן שֶׁל בְּנֵי יִתְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דבהי"א ב') "תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים" (ספרי במדבר י'; סנהדרין ק"ד):

איתן מושבך. תָּמֵהַּ אֲנִי מֵהֵיכָן זָכִיתָ לְכָךְ הֲלֹא אַתָּה עִמִּי הָיִיתָ בַּעֲצַת "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ" (שמות א'), וְעַתָּה נִתְיַשַּׁבְתָּ בְאֵיתָן וּמָעוֹז שֶׁל יִשְׂרָאֵל (סנהדרין ק"ו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַחֲזָא יַת שַׁלְמָאָה וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר תַּקִיף בֵּית מוֹתְבָךְ וְשַׁוֵי בִכְרַךְ תַּקִּיף מְדוֹרָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וירא את הקיני. משפחת יתרו וכתוב המה הקינים וחבר הקיני והמשל ושים בסלע קנך. והטעם כפול כי אילו היה מושבך גבוה כקן העוף לא יצילך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְטַעַם וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי גַּם כֵּן שֶׁרָאָה אֶת אַרְצָם, כִּי עִם עֲמָלֵק הָיָה יוֹשֵׁב (שמואל א טו ו). וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר לָהֶם בְּדֶרֶךְ עֵצָה: אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ, כְּלוֹמַר שִׂים מוֹשָׁבְךָ בְּמָקוֹם אֵיתָן וּבַסֶּלַע קִנֶּךָ, שֶׁתָּסוּר וְתֵרֵד מִתּוֹךְ עֲמָלֵק פֶּן תִּסָּפֶה עִמּוֹ, וְתָשִׂים בְּסֶלַע אֵיתָן מוֹשָׁבְךָ עִם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה״ וְגוֹ' (שופטים א טז). וְאָמַר: כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן, כְּלוֹמַר וְאַל תִּפְחַד בְּבוֹאֲךָ בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אִם תִּהְיֶה לְבָעֵר עִמָּהֶם, כִּי כַּאֲשֶׁר יַגְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל יְבַעֲרוּ אֶת הָאָרֶץ מִיּוֹשֵׁב, עַד מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ - לֹא יִשְׁבֶּה אוֹתְךָ לְעוֹלָם, כִּי תִּגָּאֵל מִיָּדוֹ עִם יִשְׂרָאֵל. וְאִם תִּהְיֶה עִם עֲמָלֵק תְּהִי אַחֲרִיתְךָ עֲדֵי אוֹבֵד עִמָּהֶם. וְכֵן ״עַד מָה ה' תֶּאֱנַף לָנֶצַח״ (תהלים עט ה), ״עַד מֶה כְּבוֹדִי לִכְלִמָּה״ (שם ד ג), כְּמוֹ ״עַד מָתַי״, אוֹ שֶׁיָּבֹאוּ לְגֹדֶל דָּבָר כְּגוֹן ״מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ״ (יחזקאל טז ל), ״מָה אִמְּךָ לְבִיָּא״ (שם יט ב), כְּלוֹמַר עַד מָה יַעֲלֶה וְיִגְדַּל הַשְּׁבִי אֲשֶׁר אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ - אֵינֶנּוּ נֶחְשָׁב לְךָ כְּלוּם, כִּי לֹא תֹאבַד כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ אוֹבֵד בַּעֲמָלֵק. וְלָכֵן נָשָׂא מְשָׁלוֹ עַל אַשּׁוּר שֶׁיָּבֹא עֵת אַרְצוֹ גַּם הוּא, וְאֵין מִי שֶׁיִּנָּצֵל מִיּוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא עַל כָּל הָעַמִּים, שֶׁיָּבֹאוּ צִים מִיַּד כִּתִּים וְהֵם הָרוֹמִיִּים, וְעִנּוּ אֶת אַשּׁוּר הַנִּזְכָּר וְעִנּוּ עֵבֶר שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר שֶׁיְּעַנּוּ הַמַּגְלִים וְהַגּוֹלִים, וְגַם הוּא עַם כִּתִּים עֲדֵי אוֹבֵד בַּסּוֹף:וְהִנֵּה הִשְׁלִים דְּבָרָיו בְּאָבְדַן כִּתִּים כִּי הֵם הַחַיָּה הָרְבִיעִית שֶׁתִּכָּרֵת בְּיַד הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא" (דניאל ז':י"א), כִּי "עֲדֵי אוֹבֵד" - הִכָּרֵת זַרְעָם לְגַמְרֵי. וְזֶה דָּבָר מְפֻרְסָם מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ כִּי הַחַיָּה הָרְבִיעִית שֶׁרָאָה דָּנִיֵּאל הִיא רוֹמִי אֲשֶׁר הִגְלַתְנוּ וְהִיא אֲשֶׁר תֹּאבַד בְּיַד הַמָּשִׁיחַ. וְאַל תִּשְׁתּוֹמֵם בָּזֶה מִפְּנֵי שֶׁהַמַּלְכוּת הַשְּׁלִישִׁית הִיא יָוָן, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ שָׁם בְּדָנִיֵּאל (דניאל ח':כ"א), וְכִתִּים הוּא מִזֶּרַע יָוָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ כִּתִּים וְדֹדָנִים" (בראשית י':ד'), כִּי זֶה אֱמֶת הוּא וְרַבּוֹתֵינוּ מוֹדִים בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בבלי מגילה ו':): אִיטַלְיָא שֶׁל יָוָן זֶה כְּרַךְ גָּדוֹל שֶׁבְּרוֹמִי, וְהוּא יָדוּעַ כִּי שֵׁם הָאָרֶץ אֲשֶׁר רוֹמִי מִכְּלָלָהּ תִּקָּרֵא בְּסִפְרֵיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם: אִיטַלְיָא. אֲבָל הָעִנְיָן הוּא הוּא כְּמוֹ בִּכְנַעַן כִּי הַיְבוּסִי וְהָאֱמוֹרִי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהַחִוִּי הֵם בָּנָיו, וְהֵם וַאֲבִיהֶם יֵחָשְׁבוּ כָּל אֶחָד לְגוֹי בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ" (דברים ז':א'). וְהָיָה כֵן בַּעֲבוּר כִּי כָל מֵאֶחָד מֵאֵלֶּה הַבָּנִים הָיָה לְגוֹי עָצוּם, וְנִקְרְאוּ הַגּוֹיִם הָהֵם בְּשֵׁם אֲבִיהֶם, וּשְׁאָר בְּנֵי כְּנַעַן אֲשֶׁר לֹא גָּבְרוּ כַּאֲחֵיהֶם נִתְיַחֲסוּ אֵלָיו. וְכֵן אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּתְיַחֵס לָאָב, וּפְלִשְׁתִּים וְכַפְתּוֹרִים בָּנָיו לְעַמִּים אֲחֵרִים. וְכֵן בַּמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּזְכָּרוֹת בְּפָרָשַׁת פִּנְחָס: "לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד לְגִלְעָד מִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי" (במדבר כ"ו:כ"ט), וְכֵן רַבִּים. אַף כָּאן בְּנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ נִתְיַחֲסוּ לְיָוָן, וְהֵם מַלְכוּת שְׁלִישִׁית, וְכִתִּים הָיָה לְגוֹי עָצוּם וְיֵחָשֵׁב מַלְכוּת רְבִיעִית, וְהִיא שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתָהּ עַד הַמָּשִׁיחַ וְתֹאבַד בְּיָדוֹ.וְר' אַבְרָהָם נִשְׁתַּבֵּשׁ בָּזֶה וְהִכְנִיס בָּהֶן מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל כִּי נָפַל פַּחְדָּם עָלָיו, וְטָעַן אֵיךְ לֹא תִּמָּנֶה מַלְכוּת גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה כָּמוֹהָ. וְזוֹ הַטַּעֲנָה מֵחֶסְרוֹן דַּעַת, כִּי הָאַרְבַּע מַלְכֻיוֹת שֶׁרָאָה דָּנִיֵּאל כֻּלָּן עוֹמְדוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, כָּל אַחַת גּוֹבֶרֶת עַל הַקּוֹדֶמֶת וְתוֹפֶשֶׂת הַמַּלְכוּת מִמֶּנָּה, וְכָל אַחַת מַמְשֶׁכֶת בְּיִשְׂרָאֵל שִׁעְבּוּד וְגָלוּת בִּימֵי מַלְכוּתָהּ. וּלְכָךְ הֶרְאָה דָּנִיֵּאל בַּחֲלוֹמוֹ כִּי יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנוּ הַכַּשְׂדִּים, וְאַחֲרֵי כֵּן יִתְפְּסוּ הַפַּרְסִיִּים הַמַּלְכוּת וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנוּ, וְאַחֲרֵיהֶם בִּמְקוֹמָם הַיְּוָנִים, וְאַחַר כֵּן יִגְבְּרוּ הָרוֹמִיִּים וְתָפְסוּ הַמַּלְכוּת וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנוּ עַד עֵת קֵץ, כִּי לֹא תִּפָּסֵק מַלְכוּתָם רַק בְּיַד הַגּוֹאֵל. וְהִנֵּה גָּלוּתֵנוּ כִּימֵי אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֲבָל אִם יִהְיוּ בָּעוֹלָם מַלְכֻיוֹת אֲחֵרוֹת בִּימֵי אַרְבַּע אֵלֶּה לֹא יִמְנֶה אוֹתָן הַכָּתוּב, וְלֹא רָאָה אוֹתָם דָּנִיֵּאל, וְאֵין לוֹ צֹרֶךְ כְּלָל בִּרְאִיָּתָם לִידִיעַת הַגְּאֻלָּה. וְהִנֵּה בִּימֵי פָּרַס וְיָוָן וְגַם הַיּוֹם יֵשׁ מַלְכוּיוֹת גְּדוֹלוֹת מִלְּבַד רוֹמִי וְיִשְׁמָעֵאל, כְּאַנְשֵׁי הוֹדוּ וְכוּשׁ וּבָא גָּאדַר וְרוּמַנָא וְהַתְּתָר וְזוּלָתָם, וְאַחֲרֵי כֵן יַחְשֹׁב מַלְכוּיוֹת רַבּוֹת. וְיָדוּעַ כִּי רוֹמִי הִגְלַתְנוּ בִּימֵי אַסְפַּסְיָנוֹס וְטִיטוּס, לֹא יִשְׁמְעֵאלִים, וְלָכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָנוּ, גַּם בְּיִשְׁמָעֵאל גַּם מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, בְּגָלוּת רוֹמִי אֲנַחְנוּ עַד שֶׁתֹּאבַד זִכְרָהּ וְנִגָּאֵל מִמֶּנָּה. וּמִי יוֹדֵעַ וְאוּלַי תֹּאבַד עוֹד מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל קֹדֶם הַמָּשִׁיחַ.אֲבָל הַחַיָּה הָרְבִיעִית הִיא אֲשֶׁר הִגְלַתְנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בָּהּ: "וְקַרְנָא דִכֵּן עָבְדָה קְרָב עִם קַדִּישִׁין וְיָכְלָה לְהוֹן" (דניאל ז':כ"א). וְתַמְשִׁיךְ בָּנוּ גָּלוּת עַד הַמָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב: "עַד אֲתָא עַתִּיק יוֹמַיָּא וְדִינָא יְהִב לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין וְזִמְנָא מְטָה וּמַלְכוּתָא הֶחֱסִנוּ קַדִּישִׁין" (דניאל ז':כ"ב). וְכָל מֵבִין בְּמַרְאוֹת דָּנִיֵּאל יִמְצָא זֶה מְפֹרָשׁ שָׁם, כִּי בַּמַּרְאָה הַשֵּׁנִית רָאָה הָאַיִל הַמְּנַגֵּחַ, וְנִתְפָּרֵשׁ לוֹ כִּי הוּא מַלְכוּת פָּרַס, וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר הוּא מֶלֶךְ יָוָן, וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן אָלֶכְּסַנְדְּרוֹס הַגּוֹבֵר עַל פָּרַס. וּכְעָצְמוֹ תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ וְתַעֲמֹדְנָה אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ - הֵם אַרְבָּעָה שָׁלִישָׁיו הַמּוֹלְכִים תַּחְתָּיו בְּמוֹתוֹ. וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב: "וּמִן הָאַחַת מֵהֶם יָצָא קֶרֶן אַחַת מִצְּעִירָה וַתִּגְדַּל יֶתֶר אֶל הַנֶּגֶב וְאֶל הַמִּזְרָח וְאֶל הַצֶּבִי" (דניאל ח':ט'), וְאָמַר בָּהּ: "וְעַד שַׂר הַצָּבָא הִגְדִּיל וּמִמֶּנּוּ הוּרַם הַתָּמִיד" (דניאל ח':י"א). וְהִנֵּה זֶה דָּבָר בָּרוּר לְמַלְכוּת רוֹמָא הַיּוֹצֵא מִיָּוָן, שֶׁהוּא אֶחָד מִבָּנָיו, וְהוּא הַמֵּסִיר הַתָּמִיד. וְלָכֵן נִרְאוּ לוֹ שְׁנֵיהֶם בְּהֵמָה אַחַת, וְהוּא הַצָּפִיר הַשָּׂעִיר שֶׁאַחַת מִקַּרְנוֹתָיו גָּדְלָה וְהֵסִירָה הַתָּמִיד. וְשָׁם עוֹד רְאָיוֹת בָּזֶה. וְקַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ אֱמֶת הִיא, אֵינָהּ צְרִיכָה חִזּוּק.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

איתן מושבך - כסבור אתה שאיתן יהא מושבך ושיהא בסלע קנך קיים. לא יהיה כמו שאתה סובר אלא אחר כן: יהיה לבער קין - עד מקום רחוק.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וירא את הקיני הוא עמון הוא הקיני האמור בפרשת ברית בין הבתרים את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני שהם עמון ומואב ואדום וכבר ניבא על מואב ואדום בשל עתיד ועכשיו מתנבא על עמון.

איתן מושבך וגו׳‎ אתה מתנבא על שאמר הקב״‎ה לישראל אל תצורם וגו׳‎ חייך לא יועיל לך זה לעתיד.

ושים שם דבר הוא פירש שימת בסלע קנך סרסהו שימת קינך בסלע הוא.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וְגוֹ׳. זֶה יִתְרוֹ, וְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר הִיא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא טו.) ״אֵיתָן״ זֶה אַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם הָיָה גֵּר צֶדֶק רִאשׁוֹן וְעַל שְׁמוֹ נִקְרָאִים כָּל הַגֵּרִים אַבְרָהָם, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כז,ו) שֶׁיִּתְרוֹ נִתְגַּיֵּר, לָזֶה אָמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ פֵּרוּשׁ מוֹשָׁבְךָ הוּא כְּנֶגֶד אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא אֵיתָן. וְאָמְרוֹ וְשִׂים בַּסֶּלַע וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, וְעוֹד לְךָ שֶׁשַּׂמְתָּ קִנְּךָ בַּסֶּלַע, פֵּרוּשׁ קִנְּךָ הוּא בִּתּוֹ שֶׁנָּתַן לְמֹשֶׁה, וְיִחֵס מֹשֶׁה לַסֶּלַע לְפִי שֶׁהָיָה תַּקִּיף בַּתּוֹרָה וְעֹז מֶלֶךְ. גַּם סֶלַע יִרְמֹז לַתּוֹרָה כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (תיקוני זוהר כא) וְנִקְרָא מֹשֶׁה עַל שְׁמָהּ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל