וְעַתָּה הִנְנִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הִנֵּה הוּא מוּכָן לְקַיֵּם גְּזֵרַת מֶלֶךְ לָלֶכֶת בָּעֵת הַהִיא. וְאָמַר לְשׁוֹן יָחִיד כְּנֶגֶד מַה שֶׁרָמַז לוֹ בְּתֵיבַת ״לְךָ״ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וְאָמַר לְעַמִּי כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר לוֹ ״אֶל מְקוֹמֶךָ״, אֲבָל כְּנֶגֶד פְּרָט הַבְּרִיחָה לֹא הוֹדָה לוֹ כִּי לֹא חָשׁ לִירֹא מִמֶּנּוּ כִּי כַּשְׁפָן גָּדוֹל הָיָה, וְצֵא וּלְמַד (מדרש הגדול לא,ח) כַּמָּה נִתְעַצְּמוּ עִמּוֹ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּהֲרִיגָתוֹ וּמִכָּל שֶׁכֵּן זוּלָתָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ עֲשׂוֹת עִמּוֹ רָעָה.
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְגוֹ׳ בְּאַחֲרִית וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁרָצָה לְגַלּוֹת לוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יְאַבְּדוּ וִיקַעְקְעוּ בֵּיצָתָם שֶׁל מוֹאָב, וְגַם בָּלָק אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה רוֹאֶה דָּבָר זֶה בַּצִּפּוֹר כִּי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִמְחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, לָזֶה אָמַר לוֹ כִּי מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְהוֹדִיעוֹ דָּבָר זֶה, לְפִי שֶׁבָּא לְיַעֲצוֹ עֲצַת הַפְקָרַת בְּנוֹתֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קו.) בְּפֵרוּשׁ אָמְרוֹ ״לְכָה אִיעָצְךָ״, לָזֶה חָשׁ שֶׁיֹּאמַר אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיֵּצְאוּ נְשֵׁיהֶם לְעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים לְאַבְּדָם, הֲלֹא כָּל הַיּוֹצֵא יִדָּקֵר. לָזֶה הוֹדִיעוֹ כִּי לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ עַם הַזֶּה לְעַמְּךָ, וִיכוֹלִין נְשֵׁיהֶם לָצֵאת לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לַעֲצָתוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר לְעַמְּךָ, לוֹמַר דַּוְקָא לְעַמְּךָ שֶׁהֵם מוֹאָב שֶׁהָיָה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם הוּא שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לָהֶם דָּבָר אֶלָּא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וּלְמַעֵט בָּלָק כִּי פֶּתַע יִשָּׁבֵר, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה דִּכְתִיב (במדבר לא,ח) ״וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן״ וְגוֹ׳ וְהוּא אֶחָד מֵהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,כ).
