בְּמִדְבַּר כ״ג · כ״א

לא הביט און ביעקב וגו'. כְּתַרְגּוּמוֹ; דָּבָר אַחֵר אַחֲרֵי פְשׁוּטוֹ הוּא נִדְרָשׁ מִדְרָשׁ נָאֶה -

לא הביט. הַקָּבָּ"ה און שֶׁבְּיַעֲקֹב - כְּשֶׁהֵן עוֹבְרִין עַל דְּבָרָיו אֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם לְהִתְבּוֹנֵן בְּאוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם וַעֲמָלָן שֶׁהֵן עוֹבְרִין עַל דָּתוֹ:

עמל. לְשׁוֹן עֲבֵרָה, כְּמוֹ "וְהָרָה עָמָל" (תהלים ז'), "כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט" (שם י'), לְפִי שֶׁהָעֲבֵרָה הִיא עָמָל לִפְנֵי הַמָּקוֹם:

ה' אלהיו עמו. אֲפִלּוּ מַכְעִיסִין וּמַמְרִים לְפָנָיו, אֵינוֹ זָז מִתּוֹכָן:

ותרועת מלך בו. לְשׁוֹן חִבָּה וְרֵעוּת, כְּמוֹ (שמואל ב ט"ו) "רֵעֶה דָּוִד" - אוֹהֵב דָּוִד, (שופטים ט"ו) "וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ", וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס "וּשְׁכִינַת מַלְכְּהוֹן בֵּינֵהוֹן":

אִסְתַּכָּלִית לֵית פָּלְחֵי גִלוּלִין בִּדְבֵית יַעֲקֹב וְאַף לָא עָבְדֵי לֵיאוּת שְׁקַר בְּיִשְׂרָאֵל מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָהוֹן בְּסַעְדְהוֹן וּשְׁכִינַת מַלְכְּהוֹן בֵּינֵיהוֹן

לא הביט און. לפי דעתי כי מזאת המלה למד בלק לשלוח נשי מואב במחנה ישראל והטעם כי אין השם כבן אדם שיתנחם כי לא ראה און בישראל והנה אם יהיה בהם און לא יקום דבר השם כי כל דבריו הם על תנאי רק במקום שבועה וכן הנביא אומר רגע אדבר וזה טעם בדבר בלעם:

ולא ראה עמל. הטעם כפול והוא אחי האון והטעם מה יביא האדם לעמל בסוף און. והנה כל עת שלא הביט און ביעקב השם עמו:

ותרועת מלך בו. במחנה ישראל וזה ותקעתם תרועה:

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב יַחְזוֹר אֶל הָאֵל הַנִּזְכָּר (במדבר כ״ג:י״ט). יֹאמַר שֶׁלֹּא הִבִּיט הַשֵּׁם אָוֶן וָשֶׁקֶר בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה בָהֶם עָמָל וָכַעַס שֶׁיַּעֲשׂוּ לְפָנָיו, וְעַל כֵּן הוּא עִמָּם וּתְרוּעַת מַלְכוּתוֹ בָּהֶם, כִּי יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אוֹיְבֵיהֶם יִתְגַּבָּר. זֶה דַּעַת ר״א, וְנָכוֹן הוּא. וְיִתָּכֵן עוֹד לְפָרֵשׁ כִּי "אָוֶן" בַּמָּקוֹם הַזֶּה כְּמוֹ ״תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן״ (חבקוק ג ז), וְעָמָל כָּמוֹהוּ, וְכֵן ״תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן״ (תהלים י ז) - כָּזָב וָשֶׁקֶר, כִּי הַדָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה וְלֹא יָבֹא כִּי שֶׁקֶר הוּא יִקָּרֵא אָוֶן וְעָמָל, בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לָאָדָם מִמֶּנּוּ רַק הֶעָמָל. יֹאמַר: הִנֵּה בָרֵךְ לָקַחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, כִּי לֹא הִבִּיט אָדָם בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל אָוֶן וּדְבַר כָּזָב, אֵין בִּטְחוֹנָם שֶׁקֶר וְאֵין תּוֹחַלְתָּם נִכְזֶבֶת, אֲבָל כָּל בִּרְכוֹתֵיהֶם וּבִטְחוֹנָם יִתְקַיְּמוּ לְעוֹלָם, כִּלְשׁוֹן ״הִנֵּה כֹה מַבָּטֵנוּ״ (ישעיהו כ ו), ״וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ מִכּוּשׁ מַבָּטָם״ (שם פסוק ה), וְכֵן ״וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל עֹשֶׂיהָ וְיוֹצְרָהּ מֵרָחוֹק לֹא רְאִיתֶם״ (שם כב יא) - עִנְיַן בִּטָּחוֹן וְתִקְוָה. וְאָמַר הַטַּעַם כִּי ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ אֲשֶׁר לֹא יְכַזֵּב וְלֹא יִנָּחֵם, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ גִּבּוֹר בּוֹ שֶׁלֹּא יְנֻצַּח לְעוֹלָם, כִּי בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָם מִמִּצְרַיִם הִנֵּה לוֹ תֹּקֶף גָּדוֹל כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם עַל כָּל בְּהֵמָה, וְאֵיךְ לֹא יִתְקַיְּמוּ כָּל בִּרְכוֹתֵיהֶם וְאֵין בָּהֶם נַחַשׁ וְקֶסֶם:

לא הביט און ביעקב - אינו רוצה לעונשן אפילו כשהן חוטאין. כדכתיב: וירא און ולא יתבונן. לא הביט אינו רוצה להביט.

ותרועת מלך - ריעות, כמו: איש רעים להתרועע. כי שוכן ביניהם.

ותרועת מלך בו במחנה ישראל הה״‎ד והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה׳‎ אלקיכם ונושעתם מאויבכם.

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רעיא מהימנא ח״ג רעה) שֶׁאָמְרוּ כִּי עַל יְדֵי חֵטְא הָאָדָם נִרְשָׁם רֹשֶׁם כֹּחַ הָרַע בָּאֵבָר שֶׁבּוֹ עֲשָׂאוֹ, וְהִיא בְּחִינַת הַפְּגָם הַמֻּזְכֶּרֶת בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּפֵרוּשׁ ״אָוֶן״ הוּא כֹּחַ הָרַע הַנִּמְשָׁךְ מֵהָעֲבֵרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ל:כ) ״לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן״, וּכְתִיב (תהלים קכה:ה) ״יוֹלִיכֵם ה׳ אֶת פּוֹעֲלֵי הָאָוֶן״. וְלָזֶה אָמַר לֹא הִבִּיט אָוֶן שֶׁהוּא רֹשֶׁם הַמִּפְעָל הָרַע אֵינוֹ אֲפִלּוּ בְּיַעֲקֹב שֶׁהֵן הֲמוֹן הָעָם שֶׁיִּתְכַּנּוּ בְּשֵׁם יַעֲקֹב, שֶׁכֻּלָּם נִשְׁמָרִים מֵעֲשׂוֹת רַע. וַהֲגַם שֶׁיִּטְעוּ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל אֵינוֹ נִקְבָּע בְּנַפְשָׁם הָאָוֶן שֶׁהוּא חֵלֶק הָרַע, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שיר השירים ד:ז) ״כֻּלָּךְ יָפָה וּמוּם אֵין בָּךְ״, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין הַחֵטְא עוֹשֶׂה בּוֹ מוּם קָבוּעַ אֶלָּא לִכְלוּךְ הָעוֹבֵר עַל יְדֵי רְחִיצָה וַהֲדָחָה, וּכְמוֹ שֶׁרָמְזוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה) בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה״ יְעֻיַּן שָׁם. וְאָמְרוֹ וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ פְּגָם שֶׁצָּרִיךְ עָמָל לְהַעֲבִירוֹ אֵינוֹ בְּאוֹתָם שֶׁנִּקְרָאִים יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים.

אוֹ יִרְצֶה אָמְרוֹ לֹא הִבִּיט אָוֶן הוּא חֵטְא הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁגַּם הוּא יִקָּרֵא אָוֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים סו:יח) ״אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי״, שֶׁאֵין ה׳ מַבִּיט אֶל הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה. בְּיַעֲקֹב, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין עוֹשֶׂה בְּיַעֲקֹב הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה רֹשֶׁם הָאָוֶן שֶׁהִיא עָנָף הָרַע, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן הַבָּטָה שֶׁהִיא יוֹתֵר מֵהָרְאִיָּה, פֵּרוּשׁ כִּי הֲגַם כִּי בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה הוּא רוֹאֶה מַחְשָׁבָה הָרָעָה, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט בִּפְנִימִיּוּת מִפְעָלָהּ אֵין אָוֶן. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אָוֶן בְּיַעֲקֹב, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ הַחֵטְא הַהוּא רֹשֶׁם, וְזֶה אֲפִלּוּ בַּהֲמוֹן הָעָם אֲשֶׁר בְּשֵׁם יַעֲקֹב יְכֻנֶּה. וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּהֶם אָמַר וְלֹא רָאָה, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ מַחְשָׁבָה בִּלְתִּי הֲגוּנָה הַנִּקְרָא עָמָל שֶׁעָמַל עִמּוֹ יֵצֶר הָרַע בְּכֹחַ הַמַּחְשָׁבָה לְהַטּוֹתָהּ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְהַצַּדִּיקִים לִבָּם חָלַל בְּקִרְבָּם, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַצַּדִּיקִים הֲגַם שֶׁעוֹשִׂים מִצְווֹת וְכָל עִסְקָם בַּתּוֹרָה אֵינָם מַרְגִּישִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עָמָל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים עג:טז) ״עָמָל הוּא בְעֵינָי״, אֶלָּא אַדְרַבָּא כְּאָדָם הַמַּרְוִיחַ וּכְאָדָם הַמִּשְׁתַּעְשֵׁעַ בְּשַׁעֲשׁוּעִים לְרֹב חֶשְׁקָם בַּתּוֹרָה. גַּם נִתְכַּוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ח:יד) ״אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה״, כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמַתְמִידִין בָּהּ אֵין לָהֶם עָמָל בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁאַדְרַבָּא הִיא נוֹתֶנֶת לוֹ גְּבוּרָה.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְפִּיד עַל רֶשַׁע שֶׁבָּעוֹלָם מֵהָאֻמּוֹת, וּבָזֶה אֵינוֹ מְאַבְּדָם, גַּם אֵינוֹ יָגֵעַ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ וּבִנְשִׂיאַת עֹל לְכָל הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִין לָעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא הִבִּיט אָוֶן שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב, גַּם אֵינוֹ רוֹאֶה עָמָל שֶׁעָמַל כִּבְיָכוֹל בִּסְבִילַת הָעוֹלָם וּבִמְזוֹנוֹתָיו וּבְסִפּוּק צְרָכָיו, הַכֹּל אֵינוֹ חָשׁ לוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל - בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאִם יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, ה׳ נוֹתֵן טוּבוֹ לָעוֹלָם וְנִזּוֹנִים וְנֶהֱנִים גַּם הָאֻמּוֹת יַחַד. וּמֵעַתָּה הַמְּבַקְשִׁים לַעֲקֹר אֻמָּה זוֹ מְבַקְשִׁים לְאַבֵּד הָעוֹלָם וְיוֹשְׁבָיו. עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ ״וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל״ כִּי הַצַּדִּיקִים כָּל צִפְצוּפָם עוֹשִׂים בּוֹ נַחַת רוּחַ לַה׳ וְאֵינָם מְיַגְּעִים אוֹתוֹ כִּבְיָכוֹל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלאכי ב,יז) ״הוֹגַעְתֶּם ה׳ בְּדִבְרֵיכֶם״, וְלָזֶה אָמַר ״וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל״.

ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁהִזְכִּיר, הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יַעֲקֹב שֶׁהֵם הֲמוֹן הָעָם, וְהַמִּתְכַּנִּים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה, לָזֶה אָמַר ״ה׳״ שֶׁהוּא שֵׁם הַחֶסֶד, לוֹמַר שֶׁאֵין עֲבוֹדַת הַצַּדִּיק לְצַד הַדִּין אֶלָּא אוֹהֵב הַטּוֹב בְּמַה שֶׁהוּא טוֹב. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״אֱלֹהָיו״ שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁאִם ה׳ מְיַסְּרֵהוּ יָשׁוּב אָחוֹר, לָזֶה אָמַר ״אֱלֹהָיו״, שֶׁהֲגַם שֶׁיְּיַסְּרֵהוּ - עַל מִשְׁמֶרֶת אַהֲבָתוֹ יַעֲמֹד. וּכְנֶגֶד כַּת הֶהָמוֹן הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יַעֲקֹב אָמַר: וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, שֶׁהוּא יָרֵא לְצַד הַמִּשְׁפָּט.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁבַח הַשָּׂגָתָם, שֶׁלֹּא בָּחַר ה׳ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ אֶלָּא עִמָּם, וְעוֹד שֶׁעָשָׂה בָּהֶם כֹּחַ עֶלְיוֹן שֶׁיְּכוֹלִין לְאַבֵּד כָּל מַה שֶׁנּוֹתְנִין בּוֹ עֵינֵיהֶם כְּמֶלֶךְ עוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, פֵּרוּשׁ אֵין צְרִיכִין שֶׁה׳ יְאַבֵּד קָמֵיהֶם אֶלָּא בָּהֶם עַצְמָן יֵשׁ הַדְרָגָה זוֹ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים כָּל מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ עֵינֵיהֶם לְהַשְׁחִית בְּכָל הַנִּבְרָאִים הֵם בַּעֲלֵי הַיְּכֹלֶת:

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סא:) עַל רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ סוֹרְקִים בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְהָיָה מַאֲרִיךְ בְּאֶחָד וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ פֵּרוּשׁ מְדַבֵּק נַפְשׁוֹ בַּה׳ אֱלֹהָיו בְּתַכְלִית הַחִבָּה, הֲגַם שֶׁתְּרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל שֶׁסּוֹרְקִין בְּשָׂרוֹ, וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁהַשֵּׁבֶט בּוֹ שֶׁהָיוּ סוֹרְקִים וְכוּ׳, אַף עַל פִּי כֵן ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ.