וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ חָטָ֔אתִי כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י אַתָּ֛ה נִצָּ֥ב לִקְרָאתִ֖י בַּדָּ֑רֶךְ וְעַתָּ֛ה אִם־רַ֥ע בְּעֵינֶ֖יךָ אָשׁ֥וּבָה לִּֽי׃

כי לא ידעתי. גַּם זֶה גְנוּתוֹ, וְעַל כָּרְחוֹ הוֹדָה, שֶׁהוּא הָיָה מִשְׁתַּבֵּחַ שֶׁיּוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן, וּפִיו הֵעִיד לֹא יָדַעְתִּי (שם):

אם רע בעיניך אשובה לי. לְהַתְרִיס נֶגֶד הַמָּקוֹם הִיא תְשׁוּבָה זוֹ, אָמַר לוֹ הוּא בְעַצְמוֹ צִוַּנִי לָלֶכֶת וְאַתָּה מַלְאָךְ מְבַטֵּל אֶת דְּבָרָיו, לָמוּד הוּא בְּכָךְ שֶׁאוֹמֵר דָּבָר וּמַלְאָךְ מַחֲזִירוֹ, אָמַר לְאַבְרָהָם "קַח נָא אֶת בִּנְךָ" וְגוֹ' (בראשית כ"ב), וְעַל יְדֵי מַלְאָךְ בִּטֵּל אֶת דְּבָרוֹ, אַף אֲנִי אִם רַע בְּעֵינֶיךָ צָרִיךְ אֲנִי לָשׁוּב:

וַאֲמַר בִּלְעָם לְמַלְאָכָא דַיְיָ חָבִית אֲרֵי לָא יְדָעִית אֲרֵי אַתְּ מְעַתֵּד לָקֳדָמוּתִי בְּאָרְחָא וּכְעַן אִם בִּישׁ בְּעֵינָךְ אֵיתוּב לִי

חטאתי כי לא ידעתי כי במקום אשר חטאתי על אשר לא ידעתי ולא נתתי לב להבין מדוע לא הצליחה דרכי.

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם וְגוֹ׳ חָטָאתִי כִּי לֹא וְגוֹ׳. אָמְרוֹ חָטָאתִי כְּנֶגֶד מַה שֶׁרָמְזוּ בְּמַאֲמַר ״יָרַט הַדֶּרֶךְ״ וְגוֹ׳, וּכְנֶגֶד אָמְרוֹ ״לָמָּה הִכִּיתָ״ וְגוֹ׳ אָמַר ״כִּי לֹא יָדַעְתִּי״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ וְעַתָּה עָשָׂה תְּשׁוּבָה לְמַה שֶׁחָשַׁב עֲשׂוֹת, וּכְנֶגֶד הַהֲלִיכָה אָמַר ״אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה״, וְאָמַר ״לִי״ - נִתְנוֹצְצָה בּוֹ נְבוּאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְרוֹן טוֹב בַּחֲזָרָתוֹ.