וַיְגַ֣ל יְהֹוָה֮ אֶת־עֵינֵ֣י בִלְעָם֒ וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ נִצָּ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלֻפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיִּקֹּ֥ד וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לְאַפָּֽיו׃

וּגְלָא יְיָ יַת עֵינֵי בִלְעָם וַחֲזָא יַת מַלְאָכָא דַיְיָ מְעַתַּד בְּאָרְחָא וְחַרְבֵּיהּ שְׁלִיפָא בִידֵיהּ וּכְרַע וּסְגִיד לְאַפּוֹהִי

ויגל ה'. כנער אלישע שהוסיף במאור עיניו או הכהו תחלה בסנורים:

וישתחו לאפיו. פירשתיו:

וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם - מִזֶּה הַכָּתוּב נִלְמַד כִּי בִּלְעָם לֹא הָיָה נָבִיא. אִלּוּ הָיָה נָבִיא, אֵיךְ יִצְטָרֵךְ לְגִלּוּי הָעֵינַיִם בִּרְאִיַּת הַמַּלְאָךְ, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר הַכָּתוּב בְּמִי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִנְבוּאָה כְּנַעַר אֱלִישָׁע (מלכים ב ו יז) וְהָגָר הַמִּצְרִית (בראשית כא יט), וְלֹא יֹאמַר כֵּן בַּנְּבִיאִים. וְכָךְ קְרָאוֹ הַכָּתוּב "בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם" (יהושע יג כב). וּמַה שֶׁאָמַר הוּא ״כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי״ (במדבר כ״ב:ח׳), יִקְרָא יְדִיעָתוֹ הָעֲתִידוֹת בִּקְסָמָיו דְּבַר ה'. אֲבָל לִכְבוֹד יִשְׂרָאֵל בָּא אֵלָיו הַשֵּׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא, וְאַחֲרֵי כֵן זָכָה לְגִלּוּי עֵינַיִם בִּרְאִיַּת הַמַּלְאָךְ וְדִבֵּר עִמּוֹ, וּבַסּוֹף עָלָה לְמַעֲלַת מַחֲזֵה שַׁדַּי (להלן כד ד טז), וְהַכֹּל בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל וְלִכְבוֹדָם. וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁב לְאַרְצוֹ הָיָה קוֹסֵם, כִּי כֵן יִקְרָאֶנּוּ הַכָּתוּב בְּמִיתָתוֹ: ״וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בֶחָרֶב״ (יהושע יג כב), וְחָלִילָה שֶׁיִּשְׁלְחוּ יָד בִּנְבִיא הַשֵּׁם. וְכָךְ אָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ בְּמִדְבַּר סִינַי רַבָּה (במדבר רבה כ׳:י״ט): בִּלְעָם נִזְקַק לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּכְשֶׁנִּזְדַּוֵּג לְבָלָק נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְחָזַר לִהְיוֹת קוֹסֵם כְּבַתְּחִלָּה, לְפִיכָךְ צָוַח: רָם הָיִיתִי וְהוֹרִידַנִי בָּלָק: