בְּמִדְבַּר כ״ב · כ״ד

וַֽיַּעֲמֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה בְּמִשְׁע֖וֹל הַכְּרָמִ֑ים גָּדֵ֥ר מִזֶּ֖ה וְגָדֵ֥ר מִזֶּֽה׃

במילים פשוטות

מלאך ה׳ עומד במשעול הכרמים, גדר מזה וגדר מזה. רש״י מבאר ש״במשעול״ הוא כתרגומו בשביל, ומביא שהוא לשון הנדבק בכפות הרגליים בהילוכן. אבן עזרא מבאר ש״במשעול הכרמים״ פירושו כפי מקומו כדברי המתרגם, כי אין דומה לו במקרא. המלאך עומד עתה במקום צר יותר, שביל בין שני גדרות של כרמים. המעבר ההדרגתי - מן הדרך הרחבה אל השביל הצר בין הגדרות - מבטא את הצטמצמות אפשרויות בלעם. בכל שלב המלאך חוסם יותר, והאתון נדחקת. אונקלוס מתרגם ״גדר מזה וגדר מזה״ - ״אתרא דגדירא מכא וגדירא מכא״. עמידת המלאך במקום הצר תוליד את לחיצת האתון אל הקיר בפסוק הבא.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

במשעול. כְּתַרְגּוּמוֹ "בִּשְׁבִיל", וְכֵן "אִם יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים" (מלכים א כ') - עָפָר הַנִּדְבָּק בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם בְּהִלּוּכָן, וְכֵן "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" (ישעיהו מ') - בְּרַגְלָיו וּבְהִלּוּכוֹ:

גדר מזה וגדר מזה. סְתָם גָּדֵר שֶׁל אֲבָנִים הוּא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְקָם מַלְאָכָא דַיְיָ בִּשְׁבִיל כַּרְמַיָא אַתְרָא דְגָדֵירָא מִכָּא וְגָדֵירָא מִכָּא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

במשעול הכרמים. פירושו כפי מקומו כדברי המתרגם ארמית כי אין ריע לו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

גדר מזה וגדר מזה יש מפרשים אותו הגדר הוא הגל שהיה עד בין יעקב ללבן הארמי ואמרינן הוא בלעם הוא לבן הוא כושן רשעתיים. והוא הלך עכשיו ועבר על הגל לרעה לישראל לקללם לכך בא הגל שהיה עד ביניהם להזיקו כדכתיב ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר הוא הגל הוא הגדר ועל זה נעשה חגר שנאמר וילך שפי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל