ונירם אבד. מַלְכוּת שֶׁלָּהֶם:
אבד חשבון עד דיבן - מַלְכוּת וְעֹל שֶׁהָיָה לְמוֹאָב בְּחֶשְׁבּוֹן אָבַד מִשָּׁם, וְכֵן עַד דִּיבֹן; תַּרְגּוּם שֶׁל סָר "עַד", כְּלוֹמַר סָר נִיר מִדִּיבֹן; נִיר לְשׁוֹן מַלְכוּת וְעֹל מֶמְשֶׁלֶת אִישׁ, כְּמוֹ "לְמַעַן הֱיוֹת נִיר לְדָוִד עַבְדִּי" (מ"א י"א):
ונשים. שִׁי"ן דְּגוּשָׁה, לְשׁוֹן שְׁמָמָה, כָּךְ יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים, "וַנַּשִּׁים אוֹתָם עַד נֹפַח" - הֲשִׁמּוֹנוּם עַד נֹפַח:
וּמַלְכוּ פְסָקַת מֵחֶשְׁבּוֹן עֲדָא שׁוּלְטַן מִדִיבוֹן וְצֲדִיאוּ עַד נֹפַח דִסְמִיךְ עַד מֵידְבָא
ונירם. דברי משה והמ"ם סימן מלך אמורי וגדודיו ולו שני פירושים. האחד מגזירת ניר ותהיה מלת ונירם מושכת עצמה ואחרת עמה כמו והנבואה עודד הנביא וכן הוא ונירם אבד ניר חשבון ותהיה מלת ונירם כמו בתוך האהלי הערכך וכן הוא והניר שלהם אבד שהוא ניר חשבון. והפירוש השני שתהיה מלת ונירם מגזרת ירה ויור אשר יריתי והטעם כאשר ירינו אותם אבד חשבון:
ונשים. מפעלי הכפל והחיר"ק תחת קמ"ץ קטן כמו ויסב אלהים את העם ויאמר רבי משה הכהן כי הדגשות לחסרון האל"ף כאל"ף מלפנו מבהמות ארץ מגזרת תאשם שומרון וי"א כי חשבון היתה עיר סיחון לעולם וטעם בואו חשבון דברי המושלים למואבים הבאים בשבי אל חשבון כי אש יצאה מחשבון משל למחנות סיחון וכאשר ירינום דברי המושלים על לשון המואבים חשבנו כי תאבד חשבון ונעשה שממה כל הארץ עד נופח או הם דברי משה הדרשן:
ונירם - ונשליך אותם ממקומם. ונחרם אותם. כמו מן נטה יאמר וַנֵּט; יאמר מן ירה - וַנִּיר. וְנִירָם - כמו ונרם. וכן יַבְדִלֵנִי מן יבדלנו. לְהוֹצִיאָנוּ בקמ"ץ כמו לְהוֹצִיאֵנוּ בציר"י.
ונשים - ונפעל כן ונירם. ואילו היה מפורש כתרגום היה לו לינקד ונירם וי"ו חטף.
ונירם אבד חשבון עד דיבן עיר חשבון אבדה יורש שלה מעל כל הארץ עד דיבון שלא יירשנה עוד יורש משל מואב.
ניר לשון יורש כמו למען היות ניר לדוד עבדי. ד״א ונירם לשון השלכה כמו ירה בים ופי׳ ונשליכם מארצם ואם באת לפרשו כתרגומו היה לו לינקד ונירם וי״ו בחטף. ד״א ונירם לשון ניר וחרישה כמו נירו לכם ניר ורעו יגיד עליו.
ונשים לשון שממה כלומר חרשנו והשימונו את עריהם.
ונירם על נקודת יבדילנו להוציאנו זכרנו וכן הרבה.
ונשים עד נפח אשר עד מידבא נקוד עליו ללמד שאף מלהלן היה כן.