וַיִּשְׁמַ֨ע יְהֹוָ֜ה בְּק֣וֹל יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וַיַּחֲרֵ֥ם אֶתְהֶ֖ם וְאֶת־עָרֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א שֵׁם־הַמָּק֖וֹם חׇרְמָֽה׃ {פ}

ה׳ שומע בקול ישראל ונותן את הכנעני, ומחרימים אותם ואת עריהם, וקוראים שם המקום חרמה. רש״י מבאר ש״ויחרם אתהם״ הוא בהריגה, ו״ואת עריהם״ הם חרמי גבוה - קיום שני חלקי הנדר. חזקוני מבאר ש״ויקרא שם המקום חרמה״ הוא על שם החרם, ומדגיש שאין זה אותו מקום שנאמר עליו במקום אחר. הכתוב מראה שה׳ נענה לנדר ישראל ונתן להם ניצחון מלא. שם המקום ״חרמה״ מנציח את ההחרמה שנעשתה בו בקיום הנדר. כך נהפכת התבוסה הראשונה בשבי לניצחון, מתוך פנייה נכונה אל ה׳ וקיום ההתחייבות שנדרו.